הספר החדש של הדסה בן ארי, "מה אתה יודע על געגוע", עורר שאלות רבות בקרב הקוראים. בן ארי החליטה להתייחס אליהן ברצינות ולענות על השאלות הנפוצות ביותר. על השאלה: "האם עדיין היית מתמקדת בזוגיות, או יותר נכון, בחוסר זוגיות, אם היית בסטטוס אחר?" השיבה בן ארי: "אני אזכיר שהתחלתי לעבוד על הספר כמה חודשים אחרי שפרצה המלחמה, כלומר כשהייתי בזוגיות. הספר מתמקד בזוגיות מפני שזו נקודת המבט שלי על העולם. אני אדם זוגי – אני חיה על מים, מזון, חמצן ואהבה".
בן ארי הוסיפה כי: "הספר לא מתמקד בחוסר זוגיות. להפך. הוא מתמקד במכלול הרגעים שיש בכל זוגיות בריאה, רגעים טובים וגם חלשים. רגעים מרימים ופצועים וגם מרגשים, רגעים ששווה לעבור עבורם דרך ביחד.ה מי שקורא אותי או מקשיב לי, מבין שהאומנות שלי היא לספר סיפורי אהבה".
על השאלה: "מה העניין לתת זום לחלק הפחות מוצלח בזוגיות? במיוחד לנופלים שכבר לא אתנו. למה בספר יש התמקדות במה שלא מושלם?", ענתה: "נתתי זום אין וזום אאוט לכל מכלול החלקים שיש בקשר זוגי. והסיבה היא שברשתות החברתיות כמו גם בתעשיית השואו ביזנס שמים פוקוס על החלקים ההוליוודיים שמצטלמים טוב".
"אנחנו מוקפים בסטוריז ורילים של הרגעים היפים והמאירים, ואנחנו לא חשופים וגם לא רוצים להיות פאתטיים ולחשוף את עצמנו ברגעי משבר. אנחנו רגילים לראות תמונות בקול, צבע ותנועה שמשאירים עלינו חותם, רגעים ממש מרגשים ורגעים ממש רעים. תמונה תחת החופה ותמונה מעל הקבר. מה קורה עם כל הרגעים ה"מתים" או המשעממים שמולידים רגע אחד מרגש בזוגיות? זה הסיפור שבחרתי לספר".
ולשאלה: "למה רוב הנשים בספר מופיעות בשם בדוי?", אמרה שזה בעיקר עניין משפטי אך גם אפשרות של כל אחת המרואיינות לדבר חופשי בלי חשש למה אנשים חשבו עליהן. בן ארי סיימה ושיתפה: "עצם הפוסט מחייב תמונה ללא פילטרים. לא שאני משתמשת בכאלה, אבל הנה התמונה היחידה שלי בהיסטוריה בלי איפור. לא יקרה יותר לעולם. לכל אחד יש שריטה".
