המשא ומתן לשחרור החטופים והגעה להפסקת אש ברצועת עזה, שהתנהל על אדמת מצרים, ממקם את קהיר בעמדת השפעה מדינית מחודשת בזירה האזורית. לצד ההישג הדיפלומטי, בולטת מגמת ההתחמשות שמוביל נשיא מצרים עבד אל־פתאח א־סיסי בשנים האחרונות – תהליך אשר משנה את פניו של הצבא המצרי ומעורר עניין גם בירושלים.
חמישה מהלכים בולטים בהתעצמות הצבא המצרי:
חיזוק חיל השריון – מצרים חתמה על עסקת רכש עם ארצות הברית בשווי של כ־5 מיליארד דולר, במסגרתה מתבצעת השבחה של טנקים קיימים ורכישת מערכות מתקדמות לכוחות היבשה, כולל טילים ותחמושת מונחית.
התעצמות בסיני – במקביל ללחימה בטרור, צה"ל מזהה מגמה של פריסת כוחות חריגה בחצי האי, הכוללת הצבת טנקים, בניית בסיסים, סלילת כבישים צבאיים, והקמת מנחתים ושדות תעופה – לעיתים מעבר לגבולות שנקבעו בהסכם השלום עם ישראל.
פיזור מקורות הרכש – מצרים מבצעת רכישות ביטחוניות גם ממדינות נוספות דוגמת רוסיה, צרפת, גרמניה ואיטליה, במטרה לצמצם תלות במעצמה אחת ולמנוע חשיפה ללחצים מדיניים.
חיזוק זרועות ים ואוויר – חיל האוויר והצי המצרי מתעצמים, בין היתר ברכישת קורבטות, מטוסים חדשים, וצוללות. על אף האטה קלה בקצב הרכש בשנים האחרונות, המצרים ממשיכים בפיתוח תשתיות ימיות ואוויריות לאורך חופי הים התיכון והים האדום.
כוחות ייעודיים לשמירת המשטר – דיווחים במצרים מלמדים על הקמת יחידות חי"ר קלות שתפקידן להוות "כוח פנים" במקרי חירום – מהלך שנועד לבצר את יציבות המשטר ואת שליטתו במוקדי הכוח במדינה.
תגובת מערכת הביטחון בישראל
