על פי טור דעה של המומחה למזרח התיכון טוני ח'ורי, שפורסם בעיתון הלבנוני "אלנאשרה", הוא טוען כי למרות הרושם שקריסת משטרו של בשאר אל-אסד ועלייתו של אחמד א-שרע לשלטון בסוריה, לא יסייעו רבות להתקרבות לישראל, מציאות היחסים והסכסוכים באזור הוכיחה אחרת.
ח'ורי טוען שחתימה על הסכם שלום, נורמליזציה או ביטחון בין סוריה שלאחר אסד לבין ישראל נראית קלה בהרבה מהשגת הסכם דומה עם לבנון, למרות שנשיא לבנון אינו חולק דוקטרינה דתית דומה לזו שאותה מייצג א-שרע, הקוראת באופן מסורתי לחיסולה של ישראל.
למי שעדיין לא משוכנע, ח'ורי מציע בטור להיזכר באירועים ובקצב היחסים בין סוריה לישראל, כמו גם בהיגיון הפוליטי האמריקאי בהקשר של מגמה זו. וושינגטון מפעילה לחץ יוצא דופן על ממשלת סוריה החדשה, ובפרט על א-שרע, להגיע להסכם ביטחוני או אפילו לנורמליזציה עם ישראל לפני סוף השנה.
טוני ח'ורי טוען בא-נאשרה שלחץ זה אינו רק רצון לנורמליזציה מחודשת, אלא ניסיון בלתי פוסק לעצב מחדש את מאזן הכוחות במזרח התיכון ולצמצם את השפעתה של איראן, שהייתה בעלת ברית קרובה של המשטר הקודם. הוא מוסיף כי למרות שא-שרע ביסס את המוניטין שלו בתוך תנועה קיצונית וטרוריסטית, הרצון האמריקאי – כך נראה – מהמר על שינוי בגישת המשטר בסוריה ביחס למציאות.
ח'ורי מתאר את א-שרע כאחד ש"רץ לנהל משא ומתן ישיר עם הישראלים ולהגיע להסכם במהירות האפשרית", וביחס לזאת הוא טוען שמאז עליית הממשלה החדשה לשלטון בסוריה, צה"ל סיפח חלקים מהמדינה, חיסל את הנשק של הצבא הסורי והתייחס לפקידים הסורים בהתנשאות מוחלטת.
ח'ורי מוסיף שמה שהופך את הדרך להסכם בין סוריה לישראל לפחות מסובכת מהדרך של לבנון, הוא שסוריה לא חוותה במשך עשרות שנים עימותים ישירים ועקובים מדם עם ישראל בדומה למה שלבנון חוותה. הוא טוען שעימותים אלו יצרו בתודעה הלבנונית – העממית והפוליטית – מחסום פסיכולוגי ולאומי כנגד כל ניסיון לנורמליזציה, ללא קשר לתירוץ.
לעומת זאת, ח'ורי מציין באל-נאשרה, הזכרון הסורי ביחס לישראל מתאפיין בקיפאון מדיני ולא בהסלמה, למרות הסיפוח הישראלי של רמת הגולן. בוא טוען שהסכסוך הסורי-ישראלי נותר מוגבל למשוואות דיפלומטיות, ולא לעימותים ישירים, מה שהופך כל פריצת דרך פוליטית עתידית למקובלת יותר בתודעה הציבורית.
