יצחק בריק כותב, ומדגיש שוב ושוב בטוריו במעריב: מערך דובר צה״ל הפך לכלי שמייצר מציאות מדומה ומזיק לביטחון המדינה.
בריק כותב כי מערך הדוברות, שמונה מאות חיילים, נגדים וקצינים, נועד להגביר את אמון הציבור בצה"ל, אך בפועל הפך לכלי המשלה והסתרה. בריק מדגיש בטורו: דובר צה"ל מציג לציבור תמונת ניצחון מדומה, בעוד בשטח חמאס לא התמוטט, המנהרות לא הושמדו ורוב החטופים עדיין כלואים.בריק כותב כי לוחמים מהשטח מעידים בפניו שלא פוגשים אויב בעיניים, בעוד דובר צה"ל מדווח על מאות מחבלים הרוגים.
בריק מדגיש כי הדיווחים הללו אינם תואמים את המציאות הקשה בעזה: לוחמת גרילה, מטענים, מלכודות ומלחמה מתישה ללא הכרעה.
בריק מדגיש כי דובר צה"ל הפך לכלי בידי הפיקוד הבכיר והדרג המדיני, במטרה להמשיך את הלחימה למרות שאיבדה את תכליתה, ולהעניק לגיטימציה ציבורית להחלטות שהורסות את הכלכלה, את הצבא ואת החוסן הלאומי.
בריק כותב בטוריו שוב ושוב כי יש לפזר את מערך הדוברות הקיים ולהקים גוף מצומצם, איכותי, שבו "ידווחו אמת בלבד".
בריק מדגיש: יש להחזיר את הדיווח בצה"ל לערכי רוח צה"ל, אתיקה צבאית ואמירת אמת לציבור – כי בלי אמת, לא ניתן להחזיר את כוח ההרתעה של ישראל.
בריק מדגיש כי הציבור חייב לפקוח עיניים, להפסיק להאמין לפרשנים שמהדהדים את דובר צה"ל, ולהבין את עומק הסכנה. בריק כותב כי רק טיפול יסודי בשחיקת הצבא, בניית כוח יבשתי והכנה רצינית למלחמה יאפשרו לישראל להתמודד מול האתגרים האזוריים האמיתיים.
בריק כותב ומדגיש: כדי להבטיח את ביטחון ישראל, חובה לעצור את תרבות השקר בדוברות צה"ל, להחזיר את אמירת האמת לציבור ולהכין את הצבא באמת למלחמה הבאה.
