שיחות המשא ומתן הגורליות בשארם א-שייח' נמשכות בצל מתיחות ולחץ כבד שמפעילות המדינות המתווכות במטרה להוביל לפריצת דרך. מאחורי הקלעים מתנהל משחק פסיכולוגי, כאשר כל אחת מהמשלחות הישראלית והחמאסית שוהה במתחם נפרד – חלקן ב"פור סיזנס" וחלקן במתקן אירוח מצרי. על פי מקורות המעורים בנושא, בידוד מכוון זה מאפשר למתווכות להפעיל לחץ אינטנסיבי על הצדדים.
גורמים בכירים מדווחים כי המסר שהועבר להנהגת חמאס הוא חד וחלק: "זו העסקה שמונחת על השולחן ועליכם לקחת אותה". נראה כי המתווכות אינן מאפשרות מרחב תמרון גדול ומנסות לכפות הכרעה על הארגון.
שתי נקודות מפתח עומדות כעת במרכז הוויכוח ומעכבות את החתימה:
ראשית, רשימת האסירים הביטחוניים המיועדים לשחרור. חמאס מתעקש על שחרורם של כמה בכירים מאוד, ובראשם מרואן ברגותי (ממנהיגי הפת"ח הכלואים), חסן סלאמה ואחמד סאעדת. אולם, מתברר כי סאעדת ממילא צפוי לסיים את מאסרו בעוד שנים אחדות, מה שמערער את חשיבות דרישת חמאס לגביו.
שנית, מפת הנסיגה. חמאס דורש תיקונים במפת הנסיגה ששורטטה ופורסמה על ידי הנשיא האמריקני לשעבר, דונלד טראמפ. מנגד, ישראל מתעקשת, נכון לשלב זה, כי המפה כפי שפורסמה היא הבסיס היחיד לדיון בנושא.
סוגיות ה"יום שאחרי" ממתינות להכרעה
מעבר למחלוקות העיקריות, ישנן סוגיות מהותיות נוספות הממתינות לפתרון בהמשך השיחות. אחת מהן היא ההבטחה לשחרור החטופים החללים, שאין עדיין מידע מובהק על מקום קבורתם. הנושא המורכב ביותר, הצפוי להיות נדון בהרחבה בשלבים מאוחרים יותר, הוא "היום שאחרי" – ובכלל זה הדרישה לפירוק חמאס מנשקו וקביעת הסדרי השליטה והביטחון ברצועת עזה.
האם הלחץ הדיפלומטי בשארם יספיק כדי לשבור את ההתנגדות של חמאס ולאפשר את קידום העסקה? התשובה עדיין תלויה באוויר.
