אשקלון: דרסה הולך רגל על מעבר חציה, ולאחר מכן נתפסה נוהגת בפסילת רישיון. חרף כך יצאה בעונש קל
למביט מהצד, הפרשה כולה נראית בעייתית ביותר: נהגת דורסת הולך רגל ופוצעת אותו באורח קשה, ולאחר שרישיונה נשלל ממשיכה בכל זאת לנהוג – ונתפסה בשנית, אך למרות זאת יוצאת בעונש קל של פסילת רישיון זמנית, ולא בעונש מאסר.
אלא שכאשר צוללים אל פרטי המקרה מתברר כי דריסת הולך הרגל כלל לא ארעה באשמתה של הנהגת, ובשל נסיבות חייה הקשות היא נאלצה לנהוג ללא רישיון. לאחר שהתרשם מהקושי הראייתי בתיק, ומגורלה הקשה של הנהגת, נעתר בית המשפט, וקיבל בעניינה הסדר טיעון מקל במיוחד.
התאונה התרחשה ביום 12 באוגוסט 2024, בשעה 18:00, במעגל התנועה ברחוב בר כוכבא באשקלון, כאשר הנהגת, רופאה במקצועה, פנתה ברכבה שמאלה לכיוון רחוב מח"ל.
באותה עת חצה את מעבר החציה הולך רגל כבן 74, ורכבה של הנהגת פגע בו בעוצמה רבה. כתוצאה מהתאונה נחבל הקשיש חבלות של ממש, סבל משברים בצוואר ובזרוע, ונזקק לניתוח להחלפת כתף, ולאשפוז בן שישה ימים בבית החולים ברזילי.
שישה ימים לאחר התאונה, ב-18 באוגוסט 2024, נפסל רישיונה של הנהגת לאחר שנערך לה שימוע מנהלי במשטרה, בהתאם לחוק ולנוהל במקרה של תאונות דרכים עם נפגעים.
אל מקום התאונה נשלח חוקר תאונות משטרת ישראל, כפי שמחייב החוק, אך בדיעבד התברר כי חקירתו נוהלה ברשלנות רבה, והממצאים שאליהם הגיע עוררו קשיים מהותיים בהוכחת אשמתה של הנהגת.
לדברי עורכות הדין חנה דוד וגל אביהוד, המייצגות את הנהגת, בוחן התנועה הגיע לזירת התאונה כשלושה ימים לאחר האירוע, ולא בשעה שבה אירעה התאונה, בניגוד לנוהל – המחייב שעה דומה וסמיכות רבה לאירוע. הנוהל מחייב זאת על מנת למנוע מצב של שינוי תנאי מהותיים כמו תאורה, מיקום השמש ושינוי פני הכביש.
בנוסף, סרטון מצלמת האבטחה שנמצא בזירה נשא תאריך שגוי משנת 2022, והדבר הקשה על קישורו לתאונה עצמה. חרף כך, תיעוד התאונה חשף פרט מכריע, בו הבחין מומחה לתאונות שנשכר מטעם ההגנה – הולך הרגל לא פסע בהליכה רגילה כפי שטען בפני השוטרים, אלא רץ בפתאומיות אל מעבר החציה והפתיע את הנהגת.
כמו כן, התברר מהתיעוד, שהנהגת ניסתה לבלום את רכבה אינסטינקטיבית, מספר שניות לפני התאונה – ובכל מקרה, היא לא הייתה יכולה למנוע את התאונה, אם כי בלימתה הפחיתה ככל הנראה את עוצמת הפגיעה.
חרף התאונה ולמרות שנפסלה מנהלית על ידי קצין משטרה, המשיכה הנהגת לנהוג ברכבה, וכשלושה חודשים לאחר התאונה, היא נתפסה על ידי שוטרים מיחידת הסיור באשקלון. לאחר שהשוטרים עיכבו אותה בשל חשד לעבירה של אי מתן זכות קדימה, התברר להם כי היא נוהגת בפסילה – המהווה עבירה חמורה ביותר.
בעקבות האירועים הוגשו נגד הנהגת שני כתבי אישום נפרדים. הראשון, בגין התאונה, כלל ארבעה אישומים – אי מתן אפשרות להולך רגל להשלים מעבר חציה בבטחה, נהיגה בקלות ראש, התנהגות הגורמת נזק וחבלה של ממש. כתב האישום השני בגין נהיגה בזמן פסילה., על פי פסיקות בית המשפט המחוזי, כולל לכל הפחות מאסר על תנאי ופסילה של חודשים ארוכים.
ב-31 במרץ 2025 התקיים הדיון הראשון בתיק התאונה בפני השופטת אושרת חנה בר מבית הדין לתעבורה באשדוד. הנהגת כפרה באחריותה וטענה כי מדובר בתאונה בלתי נמנעת. ההגנה ויתרה על חלק מהעדים כדי להתמקד בעדויות המרכזיות, ובית המשפט קבע דיון הוכחות ל-4 ביוני 2025.
ב-11 למאי 2025 הגישו עורכות הדין דוד ואביהוד לתביעה המשטרתית חוות דעת מומחה מטעם ההגנה, שנערכה על ידי פרדי הרשקוביץ, חוקר תאונות דרכים מנוסה.
הרשקוביץ ביצע ניתוח טכני מדוקדק של סרטון התאונה. חרף גרסתה המבולבלת של הנהגת בחקירתה, התברר כי היא הבחינה בהולך הרגל כבר כשהיה על אי התנועה, במרחק של כ-1.90 מטר לפני מעבר החציה, והחלה לבלום. החוקר מצא גם כי הולך הרגל פתח בריצה פתאומית אל הכביש, באופן שסתר באופן מהותי את גרסתו. על בסיס ממצאים אלה קבע המומחה כי הנהגת לא הייתה מסוגלת למנוע את התאונה.
בנוסף, מתח המומחה ביקורת חריפה על עבודת הבוחן המשטרתי, שלדבריו התעלם מהראיות הפיזיות והסתמך על אמרות וגרסאות לא מדויקות.
מסקנות דוח החקירה מטעם ההגנה יצרו מצב משפטי מורכב. מחד, הסיכוי לזיכויה המוחלט של הנהגת בתיק התאונה עלה באופן משמעותי, אך מאידך, בתיק הנהיגה בפסילה, נותרה אשמתה ברורה ובלתי ניתנת לערעור.
במהלך מגעים אותם ניהלו הצדדים, הבינו בתביעה המשטרתית כי לאור הקושי הראייתי בתיק הדריסה, המשפט עלול להימשך זמן רב ואף להסתיים בזיכוי מוחלט, וכך נפתח הפתח להסדר טיעון מקל.
ב-10 ביוני 2025 הובא הסדר הטיעון לאישור בית המשפט. הנהגת הודתה במסגרתו בכל העבירות שיוחסו לה בשני התיקים, והוסכם כי בתיק התאונה יינתן משקל לקביעה שהתאונה הייתה בלתי נמנעת.
השופטת אושרת חנה בר הביעה בתחילה התנגדות להסדר, והדגישה כי על פי פסיקת ביהמ"ש המחוזי, בעבירות נהיגה בפסילה מקובל להטיל לפחות מאסר על תנאי.
עורכות הדין דוד ואביהוד, הציגו טיעונים להקלה בעונשה של האישה, אשר הודתה באשמתה, וחסכה זמן שיפוטי רב. עורכות הדין גם ביקשו להתחשב בנסיבות חייה הקשות של הנהגת, אם חד הורית לשלושה ילדים, אחד מהם עם צרכים מיוחדים. הנהגת משמשת כרופאה, מקצוע דורשני עם שעות עבודה ארוכות, ובעבר לקתה במחלת הסרטן, ממנו החלימה.
לאחר ששקלה את מכלול הנסיבות – בהן נסיבותיה חייה של הנהגת, וחוות הדעת המקצועית שהוכיחה שהתאונה לא הייתה ניתנת למניעה, החליטה השופטת לאמץ את הסדר הטיעון במלואו.
במסגרת זו גזרה השופטת על הנהגת שמונה חודשי פסילה בפועל (בניכוי 60 ימי הפסילה המנהלית שכבר ריצתה), חמישה חודשי פסילה על תנאי לשלוש שנים, קנס בסך 1,800 שקלים והתחייבות כספית בסך 2,500 שקלים לשלוש שנים, במקרה שתעבור עבירה דומה. ההסדר, כמוסכם, לא כלל עונש מאסר בפועל או על תנאי.
תקופת פסילת רישיונה של הנהגת נדחתה ל-1 בספטמבר 2025, על מנת לאפשר לה להסדיר את ענייניה האישיים והמקצועיים טרם כניסתה לתוקף.
