הכנסת אישרה הלילה (בין שני לשלישי) בקריאה ראשונה את חוק השידורים במליאת הכנסת. מדובר ברפורמה מקיפה ומרחיקת לכת שמוביל שר התקשורת שלמה קרעי בדחיפת ראש הממשלה בנימין נתניהו. מוקדם יותר הערב אושר בקריאה ראשונה החוק להרחבת סמכויות בתי הדין הרבניים – במסגרת הדיל הפוליטי שנרקם בין קרעי לסיעות החרדיות אשר נחשף בחדשות 12.
קרעי טוען כי הרפורמה נועדה לגוון את התקשורת ולפתוח אותה לתחרות – אבל כבר היום שוק החדשות הישראלי, הקטן למדי, כולל חמישה ערוצי חדשות: קשת 12, רשת 13, כאן 11, i24NEWS וערוץ 14. אז מה המטרה האמיתית מאחורי החוק? לאפשר לשר להלך אימים על התקשורת. היום זה אולי קרעי, אך מחר זה עלול להיות פוליטיקאי אחר מהמחנה הנגדי.
איך הרפורמה בתקשורת תעבוד?
ביטול ההפרדה המבנית: כיום, קיימת הפרדה מבנית המשמשת כחומה בין בעלי הערוץ (בעלי המניות) לבין מערכות החדשות עצמן. מנכ"ל חברת החדשות והעורך הראשי הם המכריעים בנושאי התוכן, והתערבות בעלי הערוצים אסורה. בחוק החדש, הרפורמה מבקשת לבטל את ההפרדה המבנית. המשמעות: הפוליטיקאים יוכלו להפעיל לחץ על בעלי ההון ולהלך עליהם אימים, כך שהם ישפיעו על אופי החדשות
מודל אורבן: בדרך זו בדיוק נקט ראש ממשלת הונגריה ויקטור אורבן, שלחץ את הבעלים של כלי התקשורת דרך הכיס
ביטול חובת מינימום השקעה בחדשות: במצב כיום, חובת ההשקעה מצד הבעלים בחברת חדשות עומדת על מינימום 55 מיליון שקלים בשנה. הדבר נועד לשמור על סטנדרטים עיתונאיים ולדאוג לכך שלמערכת החדשות יהיה גב כלכלי. בחוק החדש אין חובת מינימום בהשקעה בחדשות. המשמעות: חברות חדשות מוחלשות שאפשר להלך עליהן אימים, בין היתר באמצעות תביעות השתקה ודיבה
שינוי שיטת הפיקוח וקנסות עתק לחיסול ערוצים – הסעיף המהותי ביותר בחוק. במצב כיום, הגוף הממשלתי המפקח על שידורי טלוויזיה ורדיו מסחריים הוא הרשות השנייה, שמתמקדת בעיקר בעניינים אתיים ובהפרות רגולטוריות, ורשאית להטיל עיצומים בסך עשרות אלפי שקלים. החוק החדש מביא להקמת גוף פיקוח אחר ששר התקשורת ימנה את רוב חבריו (5 מתוך 7) – והוא יוכל להטיל עיצומים בסכומי עתק – עד אחוז מההכנסות. זאת אומרת, קנסות בסך מיליוני שקלים שבכוחם למוטט ערוץ. השר גם יוכל לשנות בהמשך את רשימת ההפרות שבגינן ניתנים אותם קנסות.
אחיזה במדידת הרייטינג – במצב כיום, מדידת הרייטינג נערכת בידי ועדת המדרוג שמורכבת מהמפרסמים והערוצים שסומכים ידיהם על השיטה. זהו עניין קריטי משום שהשוק מתומחר לפי רייטינג – השווה כסף ומהווה את תקציב הערוצים. כיום, אין לפוליטיקאים שום קשר למדידת הרייטינג והשוק מתנהל באופן עצמאי. החוק החדש יחייב את yes ו-HOT להעביר נתונים, והדבר יוביל עם הזמן ליצירת מדד רייטינג נוסף, כשהמטרה הסופית היא ליצור מדדים שונים ולאפשר לממשלה לנתב את כספי הפרסום לערוצים שהממשלה חפצה ביקרם. ערוץ 14, למשל.
אין זה מקרי שהרפורמה בתקשורת, החוק לפוליטיזציה של מועצת תאגיד השידור הציבורי והרעיון החדש-ישן לסגירת גלי צה"ל מקודמים כולם לפני כניסה לשנת בחירות גורלית. מה יותר נוח מכלי תקשורת שעסוקים בהישרדות ומתחננים על קיומם, במקום בכתבות ובתחקירים על מוקדי הכוח והשלטון?
קרעי גם התייחס לביקורת בנוגע לשינוי שיטת מדידת הרייטינג: "החוק מחייב את המועצה לספק את נתוני הרייטינג. זו לא ועדת מדרוג ממשלתית, זה שקר. אין בחוק קביעת רייטינג, יש אפשרות למועצה המנותקת מהשר לשקף לשר את נתוני הרייטינג". על כך הגיב מנכ"ל חדשות 12 והעורך הראשי אבי וייס כי "כשהשר קרעי טוען שהמועצה לא קשורה אליו זה עיוות מוחלט משום שהוא ממנה את יו"ר המועצה. כמובן שהוא שולט בה. חוק הרייטינג זו שליטה מלאה של הממשלה ברייטינג, אתם יכולים לצלול כמוני לפרטים, בואו נודה – 'מה שווה התאגיד אם אנחנו לא שולטים בו', ככה ביחס לכלל התקשורת – להחליש אותה ולשלוט בה".
