ועדת הבריאות דנה בחסמים ברישוי פסיכולוגים-עולים. יו"ר הוועדה, ח"כ יוני משריקי: חייבים להגביר שילוב עולים חדשים בכל מקצועות הבריאות, ובפרט בריאות הנפש, שכה נזקק לתוספת איכותית ומקצועית בתחום
פסיכולוגים מקצועיים הממתינים שנה-וחצי לרישיון עבודה בישראל, או בעלי ניסיון רב שנדרשים שוב להתמחות בשכר נמוך, אלו חלק מהחסמים הבירוקרטיים על שילובם בעבודה של פסיכולוגיים-עולים, שנשמעו היום (שלישי) בוועדת הבריאות. יו"ר הוועדה, ח"כ יוני משריקי (ש"ס) הדגיש את פעילות הוועדה להסרת חסמים משילוב עולים חדשים בכל מקצועות הבריאות, ובפרט בתחום בריאות הנפש, שכה נזקק לתוספת איכותית ומקצועית בתחום. משריקי ביקש ממשרד הבריאות לייעל את הליכי רישום הפסיכולוגים העולים ולהסתייע במידע שיועבר באמצעות ארגון קעליטה, ובכלל זאת להחליט עקרונית בועדת הרישום בנוגע לפסיכולוגים עולים ממדינות מסוימות שתייצר מסלול ירוק ברישומם בפנקס, להנגיש מידע על הגשת המסמכים עבור העולים בשפתם ובאופן דיגיטלי ולהסיר חסמים בירוקרטים מיותרים בהגשת המסמכים בעיקר נוכח הקושי בהשגת המסמכים (כתרגום סילבוסים ועוד). בנוסף, המשרד התבקש לעבות את כוח האדם ביחידת הפסיכולוג הארצי על מנת לשחרר את צוואר הבקבוק שנוצר בטיפול בבקשות.
יונת מייזל, חוקרת במרכז המידע והמחקר של הכנסת, ציינה כי בשנים 2013–2023 הוגשו 12,405 בקשות לרישום בפנקס הפסיכולוגים, מתוכם כ-77% הם עולים, רובם רוסיה, ארה"ב, אוקראינה, צרפת וברזיל. משך הזמן ממועד פתיחת התיק עד מועד הנפקת הרישיון ורישום בפנקס הפסיכולוגים בקרב בוגרי חו"ל הוא כחצי שנה. משרד הבריאות הודה כי אכן מדובר בהליך ממושך. בשנים 2023-2013 החלו 171 עולים בהתמחות בפסיכולוגיה, רובם פסיכולוגים-חינוכיים.
אריאל קנדל, מנכ"ל "קעליטה", ציין כי ישראל מתמודדת עם מחסור חמור בפסיכולוגים, ובפרט דוברי צרפתית – ובמקביל, עולים רבים מצרפת, בעלי תארים גבוהים בפסיכולוגיה וניסיון מקצועי, אינם מצליחים לקבל רישיון לעסוק במקצועם בארץ. ההליך הבירוקרטי הארוך, חוסר ההכרה בניסיון קודם, דרישות מסמכים לא-סבירות ודרישה לעבור התמחות נוספת, גורמים לעולים רבים לנטוש את המקצוע ולחפש עבודה אחרת. כך ישראל מאבדת משאב יקר של כוח אדם מקצועי, וכ-50,000 עולים דוברי צרפתית, נותרים ללא שירותי בריאות הנפש בשפתם. השלכות לכך במצב חירום ומלחמה בו אנו נמצאים – חמורות עוד יותר. הוא סיפר כי לאחת הקופות, אין כלל שירות פסיכולוגי דובר צרפתית, והדגיש כי בקשת התמחות מפסיכולוגי בעל ניסיון של 30 שנה, היא בלתי-אפשרית, ולו מבחינת השכר הנמוך.
רונן פוקסמן, מנהל התוכנית לעליית רופאים ב"נפש בנפש", הוסיף את המחסור החריף בכוח האדם במשרד הבריאות בטיפול בקשות הפסיכולוגים העולים, ובנוסף, ההתמחות נקבעה לשישה תחומים בלבד, ולא עוד. מריאל הוברמן, מנכ"לית הסתדרות הפסיכולוגיים, הוסיפה את ההשקעה הכלכלית הרבה הנדרשת מכל מבקש-רישיון, בהכנת המסמכים לבקשה.
סמדר אמסלם, פסיכולוגית-עולה, סיפרה על עבודתה הרבה בצרפת, צלחה מבחנים קשים והתקדמה מקצועית, אך ממתינה כבר כשנה-וחצי לרישיון בישראל, וציינה את האנטישמיות הרבה באוניברסיטאות בחו"ל, המונעת קבלת מסמכים.
לדברי גבריאל פרץ, הפסיכולוג הארצי במשרד הבריאות, המשרד מחויב לסייע לעולים, אך פסיכולוגיה היא מקצוע מגוון, המוגדר מעט-אחרת בכל מדינה, ותכנית הלימודים משתנה ממדינה למדינה ומאוניברסיטה אחת לחבירתה. לכן, נדרשת בדיקה מעמיקה לתכני הלימודים – כדי לוודא לאיזה תחום פסיכולוגי היא מתאימה. לבדיקה שכזאת דרוש זמן.
