שלום לכולם.
אני רוצה להתייחס לכמה אירועים בחדשות שסובבות אותנו. כדי להבין מה הקשר ביניהם, מה הפרופורציה ומה הניתוח – כי אנחנו מקבלים לטלפון הודעות בוואטסאפים על המון המון דברים שקורים, מה זה אומר? איך מעבדים את המידע הזה?
ארבעה אירועים ישנם כרגע; הפגנות בעולם, באוניברסיטאות, אוי אוי רפיח, (רפיח סיפור גדול העולם מזדהה איתו) מצד שני צהל מתחיל לפעול ומגלה מנהרות, מגלה שהאמריקאים נותנים לנו אור ירוק, הקמת המזח שלהם להכניס את הסיוע ההומניטרי ששט לו איפשהו, זה כנראה פעולה כושלת או איזה רעיון כושל.
חמאס וג'יהאד איסלאמי עדיין מתפקדים, קלטת של חטוף הוצאה עכשיו.
במערב ישנו מצב שהוא כבר כמעט ב-20 שנה האחרונות הוא מצב שמדי יום הקטרים והאחים המוסלמים משקיעים באוניברסיטאות בארצות הברית ומספרים את הסיפור של הפלסטינים המסכנים והנגזלים וזו הסיבה שלישראל אין לגיטימציה. זו שנאת ישראל, זו אנטישמיות, אנטישמיות חדשה שקושרת בין יהדות לציונות ולישראל, ולכן גם אם ישראל הייתה הכי עדינה בעולם ברפיח זה לא היה משנה להם – הם לא רוצים שישראל תנצח הם לא רוצים שישראל תתקיים ואף אחד לא רואה את זה בעולם כי יש חולצות של חמאס ושלטים בארצות הברית, הם מקבלים כפיים מחמאס ומאלקעידה.
מה שעשיתי בסדרות שלי ומה שגיליתי שם, זה שבעוד כמה שנים הם יתחילו להבין מה קורה להם. אנחנו לעניינינו צריכים להבין שאת הפעולה ברפיח אי אפשר ולא צריך לספור לפי מספר הפגנות בברלין או בצרפת או או באוניברסיטת קולומביה אלא לפי השטח – והשטח מראה כמה דברים קודם כל יש תת קרקע מנהרות שחוצות ממצרים לישראל מתחילים לגלות את זה, מתחילים לגלות סוף סוף את צינור החמצן האמיתי של חמאס.
העזתים ברפיח יודעים שישראל תגן עליהם, היא עכשיו קוראת להם לצאת והם יוצאים כי מבינים שהפעולה היא רצינית, הכנסת סחורות – סחורות זה כבר נהיה דבר זול בעזה אין משבר הומניטרי לעזה, יש מחירים שדומים לישראל. המצרים, בזה שהם הכניסו להם סחורה הם עשקו את העזתים היום העזתים יודעים שישראל היא הצד הטוב.
אני אישית חושב שהסיוע ההומניטרי לא צריך להיכנס. לך עכשיו לחנוק את חמאס.
אפשר בפעולה קרקעית עכשיו ברפיח לעשות אותה יעילה. גם נזכה להפתעות, אני מדבר בעניין החטופים. זה שחמאס אומר לך שהוא לא רוצה ללכת למשא ומתן סימן שהוא עדיין חזק ויש לו זמן ויש לו רוח וחמצן כמובן, אנחנו נותנים לו את החמצן הזה – זה הזמן לסגור.
כמובן שהפעולה ברפיח היא שמונה חודשים מאוחר יותר, מאוחר עדיף מאשר אף פעם לא. והנה ישראל עושה את זה. זאת אומרת שהמבצע ברפיח עכשיו, למרות שאמריקאים התנגדו לו עד עכשיו ופתאום פתחו את זה, לא יודע, אולי כמו המזח הם משנים דעות אז זה הזמן של ישראל לעשות את הפעולה ברפיח. היא נעשית עם חשיבה צבאית מאוד מאוד נכונה כרגע עם המלקחיים.
כמובן שאפשר לעשות תמיד יותר אבל הצבא שלנו כמובן מוגבל בין כל העניין של פוליטי מדיני וארצות הברית אבל עדיין הפעולה ברפיח הכרחית.
מי שהגדיר את מטרות המלחמה כמובן צריך לזכור שאפילו הג'יהאד האיסלאמי עדיין לא הוכרע ואם ישראל תנצח במלחמה ותמשיך הלאה, תיכנס לרפיח ותעשה את העבודה – יכול להיות שנשמע דברים אחרים במו"מ. בשורות טובות.
צבי יחזקאלי
