בחודש פברואר 2025 נתפסה משאית במעבר ארז אשר הובילה טובין שיועדו להיכנס לרצועת עזה, כחלק מהסיוע ההומניטרי. בבדיקה ביטחונית שבוצעה במעבר ארז, הסתבר כי במסווה של הובלת ביסקוויטים לרצועה הוסלקו מוצרים אסורים ובהם סיגריות, טלפונים סלולריים ומוצרי אלקטרוניקה. בעקבות כך, נהג המשאית התבקש להגיע למעבר כרם שלום, שם נתפסה המשאית.
בעל המשאית הכחיש כל קשר לסחורה ולידיעה אודות המוצרים האסורים שנעשה ניסיון להבריחם והגיש בקשה לסעד זמני לשחרור המשאית, תוך שהוא מבקש להפקיד ערובה של עשרות אלפי שקלים. הוא טען כי כל זמן שהמשאית מוחרמת, פרנסתו נפגעת. מנגד, בית המכס סירב לשחרר את המשאית וטען כי ככל שבית המשפט יורה על שיחרורה הרי כי יש לשחררה בערובה בהתאם לשוויה של המשאית.
בית משפט השלום קבע לאחר דיון כי הערובה שתופקד עבור שחרור המשאית תעמוד על סך של 400,000 ₪ בהתאם להצגת מחירון "לוי יצחק". נהג המשאית הגיש בקשת רשות ערעור על ההחלטה בטענה כי סכום ההפקדה אינו פרופורציונאלי וההחלטה מהווה פגיעה חמורה בו ובמשפחתו.
לאחר הגשת ערעור מצד התובע לבית המשפט המחוזי, אימץ בית המשפט את עמדת המדינה בפסק דין שניתן ביום 04.05.25 והותיר את השווי הנטען של המשאית בסך של 400,000 ₪. עוד נפסק כי על אף שקיים סיכוי של פגיעה כלכלית כתוצאה מהתפיסה, פקודת המכס מאפשרת זאת.
תיק זה נוהל על ידי עורכות הדין כנרת תבור ושחר אזולאי מהיחידה המשפטית הארצית לתיקי מכס (אזרחי).
