דוח מקיף ופורץ דרך, שנערך במשך שנה וחצי על ידי "פרויקט דינה", קובע באופן חד-משמעי: חמאס עשה שימוש שיטתי באונס ובאלימות מינית ככלי מלחמה בטבח 7 באוקטובר. הדוח, שהוגש היום לרעיית נשיא המדינה מיכל הרצוג, מציג מסגרת משפטית וראייתית חדשנית, המבוססת על ניתוח עשרות דיווחים ומקורות, ומוכיח כי אלימות מינית הייתה חלק מתוכנית טרור כוללת שמטרתה השפלה קולקטיבית ודה-הומניזציה של החברה הישראלית.

ממדי הזוועה: עדויות מצמררות ודפוסים עקביים

הממצאים המטלטלים של הדוח מצביעים על דפוסים עקביים של תקיפות מיניות שבוצעו על ידי מחבלי חמאס, הן בזירות הרצח והן בשבי. הדוח חושף עדויות קשות על אונס קבוצתי, השפלות פומביות, עירום כפוי, התעללות אכזרית באיברי מין וירי מכוון לאיברים אינטימיים. גם חטופים ששבו העידו על תקיפות מיניות חוזרות, איומים ב"נישואין כפויים" וניסיון למחיקת זהות מינית – כולל אצל גברים. תיאורים חוזרים של גופות נשים ערומות למחצה, כבולות למבנים ועצים, לצד עדויות מאנשי זיהוי חללים, מחזקים את המסקנות החד-משמעיות של הדוח ומדגישים את האופי השיטתי והמכוון של הפגיעות.

קריאה לצדק: אחריות פלילית משותפת לכלל המשתתפים

על בסיס דוקטרינות קיימות במשפט הבינלאומי והישראלי, כותבות הדוח – פרופ' רות הלפרין-קדרי, השופטת המחוזית (בדימוס) נאוה בן־אור ואל"מ (מיל') עו"ד שרון זגגי־פנחס – קוראות להחיל אחריות פלילית משותפת על כלל משתתפי המתקפה. המשמעות היא שגם אם מחבל לא לקח חלק ישיר באונס עצמו, אך ידע, יכול היה לדעת או נטל חלק בהפעלת אלימות מינית כחלק מהמתקפה – הוא יישא באחריות. הדוח קורא במפורש להכיר בדוקטרינה של "אחריות משותפת באירועי ג'נוסייד" ולהחיל אותה, כך שכל משתתף במתקפה יישא באחריות למעשה, בין אם בפועל ובין אם על ידי תרומה, ידיעה או השתקה.

הדרך קדימה: פעולה בינלאומית ומקומית למען הצדק

כותבות הדוח לא מסתפקות בחשיפת הממצאים המזעזעים, אלא מציגות גם שורה של צעדים הכרחיים שיש לקדם באופן מיידי. הן קוראות לממשלת ישראל ולמערכת המשפט להחיל את הדוקטרינה של אחריות משותפת ולהעמיד לדין מחבלים על עבירות מין כחלק מפשעים נגד האנושות. בנוסף, הן יפנו למזכ"ל האו"ם בדרישה להכניס את חמאס לרשימה השחורה של ארגונים המשתמשים באלימות מינית ככלי לחימה, בהתאם להחלטות מועצת הביטחון 1820 ו-1960. הדוח יניח תשתית ראייתית אשר בה ניתן יהיה להשתמש במישור הבינלאומי – כולל הליכים בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג (ICC) ומול מוסדות זכויות אדם של האו"ם. לבסוף, הוא קורא לפיתוח פרוטוקול משפטי חדש לטיפול במקרי אלימות מינית בעימותים מזוינים – שיכלול כללים מותאמים לאיסוף עדויות, שימוש בראיות עקיפות והכרה בנזק הקהילתי שגורם השימוש באלימות מינית כחלק מן המתקפה.

דוח זה מהווה אבן דרך משמעותית במאבק להכרה בפשעי חמאס ובדרישה לצדק עבור הקורבנות, והוא קורא לקהילה הבינלאומית לפעול ללא דיחוי.