הבוקר דיווח ה"ניו יורק טיימס" חשף כי ישראל תכננה לתקוף את מתקני הגרעין של איראן כבר במאי הקרוב, אך הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ בלם את התוכנית לטובת מאמצים דיפלומטיים עם טהראן.

גורמים בצבא אומרים ל"מעריב" היום (חמישי) כי בישראל מעריכים שהפרסום פגע באופן דרמטי במהלכים שמוביל ראש הממשלה בנימין נתניהו בזירת החוץ, בדגש מול איראן, ויש כאן העברת מסר דרמטי לישראל מצד הממשל האמריקאי. גורם ביטחוני אמר: "הדרג המדיני בישראל השאיר תמיד כאופציה זמינה את האיום הצבאי ועכשיו קיבלנו ברקס".לפי שעה, לא ברור אילו מהלכים או מנופי השפעה יש לישראל על הממשל האמריקאי כדי לשנות את ההחלטה ולגבות תקיפה באיראן, או אפילו לבצע אותה בסיוע שלהם. גם לא ברור אילו מהלכים ניתן לעשות מול האופציה לקדם הסכם טוב מבחינת ישראל בין ארה"ב לאיראן והאם בכלל מדובר בתרגיל הסחה של טראמפ מול איראן.

פרטי התוכנית הישראלית

ישראל גיבשה תוכנית מקיפה שכללה תקיפות אוויריות נרחבות, ובשלב מאוחר יותר גם פשיטות קומנדו על מתקני גרעין תת-קרקעיים. המטרה הייתה לעכב את תוכנית הגרעין האיראנית לפחות בשנה. הצלחת המבצע הייתה תלויה בסיוע אמריקאי, הן בהגנה מפני תגובה איראנית והן בתמיכה לוגיסטית ומודיעינית. ​

בתוך ממשל טראמפ התגלעו חילוקי דעות:​

תומכי התקיפה: מפקד פיקוד המרכז האמריקני (סנטקום) גנרל מייקל קורילה והיועץ לביטחון לאומי מייק וולץ תמכו בסיוע לישראל.

• מתנגדים: סגן הנשיא ג'יי.די. ואנס, שר ההגנה פיט הגסת', ראש צוות הבית הלבן סוזי ווילס ומנהלת המודיעין הלאומי טולסי גבארד הביעו חשש מהסלמה למלחמה אזורית.

בסופו של דבר, טראמפ הכריע לטובת מסלול דיפלומטי והורה על פתיחת משא ומתן עם איראן, שהחל באומן ונמשך ברומא. ​

תגובות בישראל

במערכת הפוליטית בישראל התגובות מעורבות. יו"ר המחנה הממלכתי, בני גנץ, אמר כי "ישראל צריכה ויכולה לתקוף באיראן", והדגיש את הצורך ברתימת ארה"ב למהלך שישנה את פני המזרח התיכון. ​

השלכות עתידיות

ההחלטה האמריקאית מעוררת שאלות לגבי יכולתה של ישראל לפעול באופן עצמאי מול איראן, במיוחד לאור התלות בסיוע לוגיסטי ומודיעיני אמריקאי. כמו כן, לא ברור כיצד תתפתח הדינמיקה בין המדינות בנוגע להסכם גרעין עתידי עם איראן.​

המצב הנוכחי מדגיש את המורכבות האסטרטגית באזור ואת הצורך בתיאום הדוק בין ישראל לארצות הברית בנושאים ביטחוניים קריטיים.​