מדינת ישראל ניצבת בפני משבר כלכלי מתהווה, כך עולה ממחקר חדש של חברת הייעוץ שלדור. הנתונים מטרידים: משק בית חרדי ממוצע מקבל מהמדינה כ-18,000 שקל בחודש, אך משלם רק 7,500 שקל- פער שלילי של 10,500 שקל.

לעומת זאת, על פי הניתוח לנתונים שבוצע בדה מרקר, משק בית יהודי שאינו חרדי משלם למדינה 14,000 שקל ומקבל 13,300 שקל – תרומה חיובית של 1,350 שקל בחודש. באוכלוסייה הערבית המאזן השלילי עומד על כ-5,000 שקל בחודש.

הפערים עמוקים אף יותר כשבוחנים את החמישון העליון בכל קבוצה: החרדים העשירים ביותר עדיין מייצרים גירעון של 2,860 שקל בחודש, בעוד שהחמישון העליון של היהודים שאינם חרדים תורם למדינה 19,300 שקל מדי חודש. פער זה בולט במיוחד בהוצאות החינוך: המדינה מוציאה 4,300 שקל בחודש על חינוך למשק בית חרדי, לעומת 1,780 שקל בלבד למשק בית שאינו חרדי.

במבט על מחזור החיים המלא, התמונה מדאיגה אף יותר: בעוד שיהודי שאינו חרדי תורם למדינה כמיליון ש"ח לאורך חייו, אזרח חרדי ממוצע צורך מהמדינה סכום דומה של כמיליון ש"ח, ואזרח ערבי צורך כ-800 אלף שקל. ההבדל המשמעותי מתחיל להתבטא סביב גיל 40, כאשר היהודי שאינו חרדי מתחיל להכניס למדינה יותר משהוא מקבל ממנה.

המשמעות הכלכלית המצטברת חמורה: נכון ל-2019, המדינה נדרשת לגייס 15.5 מיליארד שקל בשנה כדי לכסות את הפער בין השירותים שהיא מעניקה למשקי הבית לבין ההכנסות מהם. תחזיות המחקר צופות כי עד 2065, בהינתן המגמות הדמוגרפיות הנוכחיות והגידול המהיר יותר באוכלוסייה החרדית והערבית, הפער השנתי יזנק לכמעט 100 מיליארד שקל- סכום שעלול להוביל לקריסה כלכלית, במיוחד לאור הגידול הצפוי בהוצאות הביטחון.

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

כתבות נוספות

דילוג לתוכן