ת’, ילידת 1978, שימשה במשך שנים כעובדת בכירה בתחום הגיוס ומשאבי האנוש בחברת הייטק גדולה. מדובר היה בתפקיד תובעני, הכרוך בשעות עבודה ארוכות, עומס פיזי ונפשי, ופעילות אינטנסיבית תחת לחץ.
במקביל לעבודתה בוטחה ת’ בשני אפיקים שונים בקבוצת פיננסים ידועה: קרן פנסיה שאליה הועברו הפרשותיה הפנסיוניות, ופוליסת ביטוח לאובדן כושר עבודה, אותה רכשה מאותה קבוצת פיננסים.
בחודש אוגוסט 2021 החלה ת’ לסבול מכאבי גב קשים, שהלכו והחמירו. במהלך תקופה נאלצה ת’ לעבור טיפולים רפואיים וניתוחים חוזרים בעמוד השדרה, ומצבה הידרדר עד לכדי אובדן כושר עבודה. לצד הפגיעה הפיזית חלה גם החמרה במצבה הנפשי, והיא החלה לקבל טיפול פסיכיאטרי ותרופתי.
בעקבות מצבה פנתה ת’ לעורכת הדין סיון סופר, אשר הגישה בשמה שתי תביעות נפרדות להכרה ותגמולים בגין אובדן כושר עבודה: האחת לקרן הפנסיה, והשנייה לחברת הביטוח ממנה רכשה פוליסה לביטוח אובדן כושר עבודה.
אך בעוד שקרן הפנסיה הכירה באובדן כושר עבודתה של ת’ באופן מידי ומלא, והחלה לשלם לה גמלה חודשית בגובה גמלת הפנסיה שלה – חברת הביטוח נקטה גישה שונה לחלוטין.
בתחילה הכירה חברת הביטוח באובדן כושר עבודתה של ת’ באופן חלקי בלבד, והחל מנובמבר 2021 שולמו לה תגמולים בשיעור של 50 אחוז. בהמשך אושרה לת’ תקופה מוגבלת של תשלום מלא, ולאחר מכן חזרה בה החברה וצמצמה את התשלומים לשיעור חלקי, עד להפסקתם המלאה בקיץ 2023, אז טענו בחברת הביטוח כי ת’ יכולה לשוב ולעבוד. סך התשלומים שאותם העבירה חברת הביטוח לת’ לאורך אותה תקופה נאמדים בכ-150 אלף שקלים.
“לא ייתכן שזרוע אחת של קבוצת הפיננסים מכירה במצב של אובדן כושר עבודה, בעוד זרועה השנייה מתכחשת לכך לחלוטין חרף העובדה שבמקרה הנ”ל הכיסוי בפוליסת הביטוח היה רחב יותר” טענה עו”ד סופר המייצגת את ת’. לדבריה, מדובר בהתנהלות בעייתית הנובעת אך ורק מטעמים כלכליים.
בהתאם לכך, הגישה עו”ד סופר תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב בשמה של ת’, בה ביקשה מבית הדין להורות לחברת הביטוח להכיר באופן מלא באובדן כושר עבודתה של ת’, ולשלם לה את מלוא תגמולי הביטוח המובטחים לה מתוקף הפוליסה אותה רכשה, מעת מקרה הביטוח ועד לגיל הפרישה.
במסגרת ההליך העלו נציגי חברת הביטוח טענות חדשות, ובהן גם רמיזות להתנהלות בלתי תקינה מצד המבוטחת. עו”ד סופר טענה כי מדובר בהרחבת חזית אסורה ובטענות חסרות בסיס, שנועדו להפעיל על התובעת לחץ פסול. בית הדין דחה את הטענות, הורה על מחיקת סעיפים מכתב ההגנה של חברת הביטוח ואף חייב אותה בתשלום הוצאות.
ההליך המשפטי נמשך לאורך זמן, ובטרם ניתנה הכרעה שיפוטית הגיעו הצדדים להסכמות מחוץ לכותלי בית המשפט שהבשילו בימים אלה לפשרה נדיבה.
בתחילת ינואר 2026 נחתם הסכם פשרה, שבמסגרתו מתחייבת חברת הביטוח להעביר לת’ סכום של כ־1.65 מיליון שקלים, מעבר לסכומים שכבר שולמו לה בעבר.
על פי הסכם הפשרה, סכום הפיצוי צופה זמן עבר ועתיד. לדברי עו”ד סופר, בסיכומו של ההליך, תזכה העובדת, שנאלצה לפרוש מעבודתה בגיל צעיר יחסית, בסכומים מצטברים של מיליוני שקלים.
