לדבריו, ריכוז הכוחות האמריקני הנוכחי במזרח התיכון הוא הגדול ביותר מאז מלחמת העולם השנייה, והוא מסמן דבר אחד בלבד: הפקודה לתקוף היא רק עניין של זמן.

שבירת שיאים היסטוריים. נוי קובע כי אפילו במלחמות המפרץ הגדולות, לא נראה ריכוז כוח כה מסיבי ומרוכז בנקודה אחת כפי שקורה כעת.

לפי ההערכה, הצבת נושאות המטוסים, הצוללות הגרעיניות וטייסות ה-F-22 אינה רק “הפגנת נוכחות” (Show of force), אלא היערכות למבצע התקפי רחב היקף.

השאלה היא “מתי”, לא “אם”: המומחה לתיאום צבאי מדגיש כי המכונה האמריקנית משומנת ומוכנה לפעולה מיידית, וכי כל המערכות מכוונות לנקודת הזינוק.

“מדובר בכמות כוחות דמיונית. האמריקנים לא מרכזים עוצמה כזו בים וביבשה אם אין להם כוונה להשתמש בה. התקיפה בדרך.”

משמעות הדברים, האזור כולו נמצא על סף רעידת אדמה אסטרטגית. הנוכחות האמריקנית הנוכחית משנה את מאזן הכוחות מול ציר הרשע ומבהירה כי וושינגטון החליטה להוריד את הכפפות.