פתיחה

בשבעה באוקטובר, חמאס פתח במתקפת פתע רחבה על יישובי העוטף והדרום. צה"ל כשל בהגנה על אזרחי ישראל. אוגדת עזה הוכרעה בשעות הראשונות של המלחמה, מחבלים השתלטו וביצעו מסעות רצח ביישובים ובצירי התנועה.

משעות הצהריים החל תהליך הבלימה, היפוך מצב ולקיחת שליטה חזרה על ידי צהייל. אזרחים התמודדו בגבורה, לעיתים לבדם, עם אויב אכזר, חלקם נהרגו ונחטפו. חיילים ומפקדים נלחמו בגבורה בתנאים קשים, בכוחות קטנים מול אויב רב, גם מבניהם נהרגו ונחטפו. יהי זכרם ברוך.

לאחר החזרת השליטה ובמשך למעלה מ- 16 חודשים מאז, נלחם צהייל בעוז. צה"ל היסב פגיעה קשה לחמאס, הוביל לפגיעה משמעותית בחיזבאללה וחיסל את שרשרת ההנהגה שלו. לראשונה, צה"ל תקף והשמיד מטרות משמעותיות באיראן ובתימן ובהסתכלות רחבה יצר פוטנציאל לשינוי חיובי ועמוק במצבה האסטרטגי של מדינת ישראל. הישגים אלו נשענו על נחישות ומקצועיות של המפקדים והלוחמים ועל עוז רוחו וכוח עמידתו של הציבור בישראל.

עם זאת, ההישגים אינם מעמעמים את הכישלון של ה-7 באוקטובר. המחיר ששילמנו היה בלתי נסבל, הרוגים ופצועים בגוף ובנפש, חטופים ששחרורם הוא הכרח שאין בלתו, משפחות שלא יחזרו עוד להיות שלמות, אזרחים שפונו מבתיהם ושגרת חייהם התנפצה.

החיבור בין הכישלון לכאב, עם הצורך לטייב ולשפר את המשל הלחימה, הוא זה שמייצר את הציווי הקדוש שמוטל עלינו של תחקור, למידה ושינוי.

המסמך המובא לפניכם מרכז את עיקרי התובנות, המסקנות והלקחים לאחר תהליך ממושך, מעמיק של תחקור. תהליך שהמצפן שלו הוא האמת והתכלית שלו היא למידה ותיקון. מחודש נובמבר 23, צהייל החל לתחקר בהנחיית הרמטכ"ל, רב-אלוף הרצי הלוי. התחקיר הורכב מארבע תחקירים מטכייליים ו-41 תחקירי קרבות. תהליך התחקור כלל איסוף עשרות אלפי חומרים, תיעודים, הקלטות קשר ועדויות מאזרחים, חיילים ומפקדים שהשתתפו בלחימה.

בתחקירים המטכ"לים שעיקריהם מובאים כאן, ארבעה תחקירים (המורכבים מ-18 תתי תחקירים):

1) התפיסות האסטרטגיות, המבצעיות והאופרטיביות ערב ה-7 באוקטובר.

2) הפערים המודיעיניים.

3) אירועי ליל ה-6-7 באוקטובר.

4) הלחימה מהשבעה באוקטובר ועד השבת השליטה בעוטף.

במקביל נוהלו 41 תחקירי קרבות בישובים, במחנות ובצירים. אלו יוצגו בנפרד.

בכל תחקיר גובשו מסקנות ולקחים שינחו את תהליך התיקון והשיפור שיקדם הצבא בשנים הקרובות. תהליך התחקירים בוצע במקביל למאמצי המלחמה בכל הזירות. התחקיר הוא תחקיר של צה"ל בלבד, והוא לא בוצע עם גופי ביטחון מקבילים ולא עם הדרג המדיני. כמו כן וכפועל יוצא לעוצמת האירועים, עולה ויעלה מידע נוסף

והתחקיר יתעדכן בהתאם.

 

סיכום ממצאי תחקיר התפתחות תפיסת האיום והמענה מול רצועת עזה – מוקד מס' 1

פרק זה עוסק במסד התפיסתי שעליו נשענו הדירקטיבה המדינית וצה"לית בבוקר ה-7 באוקטובר. תפיסות שליוו את המערכת הישראלית, המדינית והצבאית, במשך שנים ועיצבו את המדיניות מול רצועת עזה וחמאס. התחקיר עוסק בתקופה ממערכת "צוק איתן" (2014) ועד ה-7 באוקטובר 2023.

מדינת ישראל, הדרג המדיני ומערכת הביטחון נשענו על מספר תפיסות שקרסו באחת בבוקר 7 באוקטובר: א. עזה אויב משני – במישור הביטחוני, מדינת ישראל התמקדה בעשורים האחרונים באיראן ובחיזבאללה, כאשר המדיניות מול עזה טמנה בחובה פרדוקס: חמאס לא לגיטימי, אך לא מתקיים עיסוק בבניית חלופה. ב. ניתן לרסן את חמאס – מדינת ישראל בחרה במדיניות "ניהול סכסוך" שתכליתה שימור ושיפור מובל של המציאות הקיימת, וממנה נגזרה שיטת הפעולה הצבאית. כלומר, ניתן לייצר תקופות ממושכות של שקט, לאור הבנה (שהתבררה כשגויה) לפיה חמאס אינה מעוניינת ואינה נערכת למלחמה רחבה, וניתן להפעיל עליה מנופים שיצמצמו את המוטיבציה למלחמה (במוקד -שיפור תנאי המחייה). התפיסה למול הרצועה התבססה על הגנה, הסדרה, מאמצים למניעת התעצמות, מוכנות "לימי קרב" והיערכות להתפתחות מלחמה. בדיעבד התנהלות חמאס כללה רכיבי הונאה שהזינו וחיזקו את התפיסה. בדיעבד זו הייתה טעות גדולה.

ג. האיום מוגבל, תגובתי ולא מיידי – האיום של התקפה מפתיעה ורחבה, לא נתפס כתרחיש הייחוס לאור פער בהבנת האויב. צהייל וגופי הביטחון תפסו את חמאס כאיום מוגבל ותגובתי בבסיסו וכי תבוא התרעה. מכל מקום ההנחה הייתה כי לא תהיה מתקפה רחבה ללא התרעה. יישומר החומות" היא נקודה משמעותית בה מפתח פער בהבנת האויב, והיא מחזקת תפיסה שגויה לפיה חזק מורתעת מהפעלת הכוח הישראלית,

בעוד חמאס צבר ביטחון, תחושת מסוגלות והזדמנות ליוזמה רב-זירתית וגיוס צירי.

ד. האיום הגדול הוא האש (תמ"ס), איום הפשיטה מוגבל – בשנים האחרונות, על רקע המכשול ותפיסה שהתבררה כשגויה ביחס להישגי יישומר החומות" למול מנהור חמאס, המיקוד הצבאי היה בעיקר ביכולת התמייס. תחת הנחה מובלעת לפיה יכולות המודיעין, המכשול וההגנה מגבילות את יכולת חמאס לבצע

פשיטה רחבה.

ה. תפיסת המב"ם: שחיקת יכולות, ללא מלחמה – מימוש המביים ותפיסת הסבבים תרמו לתחושת עשייה ואוששו את הרעיון הבסיסי לפיו ניתן לרסן את חמאס, או לחלופין לשחוק את יכולותיו, גם ללא לחימה רחבה.

ו. אפשר להגן כאשר האויב על הגדרות – על רקע הפער בהבנת התפתחות האיום המשמעותי מהרצועה, תפיסת ההגנה גרסה כי ניתן לייצר מענה איכותי שמבוסס על מודיעין, מכשול והגנה.

ז. המכשול, הסד"כ ומגבלות ההגנה המכשול לא תוכן למתקפה רחבה בהפתעה, ויעודו אפשר שליטה באירועי מחאות המוניים ומשבש חדירה מוגבלת – הייתה תחושת ביטחון מופרזת ביכולותיו, גם מול צמצום הסד"כ בגבול לאור אילוצי המשאבים בצה"ל.

ח. המלחמה הבאה תהיה רב זירתית – בשנים האחרונות התפתחה בצהייל תפיסה ביחס למלחמה רב-זירתית, והתקיימו תהליכים לשכלול התפיסה ובניין כוח מתואם. עם זאת, במהלך המלחמה התברר כי תפיסת האויבים את המלחמה הרב זירתית הייתה מתקדמת יותר מכפי שהיכרנו, עד כדי גיבוש רעיון מערכתי- צירי להשמדת ישראל.

מסקנות:

א. המערכת הישראלית – המדינית והצבאית – נכנסה ל-7 באוקטובר עם מערכת תפיסות מבוססת, שעיצבה את האסטרטגיה המדינית והצבאית למול רצועת עזה.

ב. ב-7 באוקטובר קרסו נדבכים מרכזיים בתפיסה – תפיסת ניהול הסכסוך קרסה; חמאס יזמה מתקפה רחבה על קרקעית ומפתיעה; המודיעין לא סיפק התרעה והמחשבה שניתן להגן מול אויב מבוסס על קו המגע קרסה גם היא.

ג. מערכת התפיסות הישראלית הייתה מושרשת ועמוקה, ולאורך השנים לא היה מאמץ שיטתי ומשמעותי לערער עליה ולא התקיים דיון מעמיק סביב השאלה – מה אם אנחנו טועים?.

לקחים: א. לא נכון "לנהל סכסוך" מול אויב שתכליתו השמדתך – חמאס ניצלה את מדיניות ניהול הסכסוך" של ישראל כדי לקדם תכנית סדורה למתקפה רחבה. מניעת איום מיידי או משמעותי, ובפרט אויב על הגבול – יש להעדיף את הסרת האיום על פני השגת שקט בטחוני, תוך מאמץ למניעת התבססות אויב בקרבת הגבול. למנוע את האיום הבא – הגישה המניעתית מחייבת ניתוח של אבולוציית האיום, כפי שהשתקף במעבר של חמאס מפשיטה בתווך תתייק לפשיטה עילית רחבה.

תפיסת המכשול – המכשול הוא חלק מתפיסה משולבת איסוף, אש וסדייכ רלוונטי – ובהיעדר יכולות תומכות מספקות, לרבות סדייך, תועלתו תרד משמעותית.

ה. משאבים ויכולות – השתנות התפיסות ולקחי המלחמה, ובראשם מניעת איום מידי או משמעותי ומניעת אויב על הגבול, לצד ריבוי האיומים הכוללים מחייבים הגדלת היקף המשאבים והיכולות. נדרש תהליך סדור ומעמיק של בקרה, בחינה וערעור של התפיסות האסטרטגיות, המודיעיניות והמבצעיות.

הבקרה התפיסתית הרחבה והאצה של בניין הכוח למלחמה רב זירתית – המלחמה ממחישה את הצורך של צה"ל ומדינת ישראל לבנות את עצמם למערכה רב זירתית רחבה.

 

סיכום ממצאי תחקיר המודיעין – מוקד מס' 2

התחקיר מעלה כי הכישלון המודיעיני שנחשף עם פרוץ המלחמה, רחב יותר מכישלון ההתרעה בבוקר 7 באוקטובר והוא משקף כישלון מודיעיני, איסופי ומחקרי, רב־דִרְגִי ובין ארגוני, בידיעת ובהבנת האסטרטגיה ויעדי העל של חמאס, יכולותיה ותוכניותיה האופרטיביות, לאורך שנים. במובנים רבים הסתבר כי פערי ההבנה, כפי שנחשפו מאז 7 באוקטובר, אף חורגים מהבנת חמאס ורצ'יע וקשורים בהבנת היציריי בכלל וראייתו את ישראל. על כן התחקיר מעלה כי הכישלון המודיעיני הוא תוצאה של בעיות עמוקות, יסודיות ומערכתיות הנמצאות בליבת השיטה המודיעינית, המקצוע והתרבות הארגונית שהתפתחו לאורך שנים. (כרמי רוצה להוסיף)

התחקיר מסמן בבסיס הכישלון שלושה כשלים מרכזיים:

א. פער גדול ומתמשך בין ההבנות שהתגבשו במערכי המודיעין לגבי חמאס לבין המציאות – פער שהלך והתרחב, לאורך מספר שנים, בין האופן שבו אמיין הבין, העריך ותיאר את אסטרטגיית חמאס, ממשיות יעדי העל שלה, הרעיון המערכתי שלה, תכניותיה ויכולותיה הצבאיות, לבין המציאות, כפי שזו התבררה בפועל מאז פרוץ המתקפה.

ב. כישלון ההתרעה מפני מתקפת הפתע של חמאס בימים שקדמו לה אמין כשל בזיהוי ההחלטה הקונקרטית למימוש מתקפת הפתע וכן את ההיערכות בימים שקדמו לה ולא העלה התרעה מודיעינית על אפשרות של פעילות התקפית מצד חמאס ברצועת עזה.

ג. פער בתפיסת והפעלת האיסוף ביחס לסוגיות ליבה בחמאס – חרף קיומו של מידע רלוונטי, אמיין החזיק בפערי מידע משמעותיים, לאורך שנים, על סוגיות בליבת הדרך של חמאס ל-7 באוקטובר, בדגש על נושא האסטרטגיה, ההחלטה והמימוש בפועל.

1. תמצית ההבנות על חמאס בדרך ל-7 באוקטובר:

א. חמאס (וסנואר) ייפרגמטית' ביומיום, אף שלא מוותרת על "החזון" ("מערכת השחרור"); רואה בפרויקט השלטוני נכס אסטרטגי ודבקה בהסדרה ובשקט כאסטרטגיה מובילה; בשנים האחרונות, מתמקדת ביהוי"ש.

ב. חמאס מזהה מחירים גבוהים במלחמה ומורתעת ממנה, ההימנעות לאורך זמן מהסלמה (סבבי הגאייפ, ריסון) מחזקת זאת; תרחישי מלחמה סבירים: מיסקלקולציה, דינמיקת הסלמה ("טריגרי", משוואות), יוזמה מתוך מצוקה.

ג. "שומר החומותי": מאזן מעורב שמחזק מורתעות ממלחמה; הישג תודעתי-תדמיתי, אך תולדה של ייטעותיי של סנואר (הערכת חסר); פגיעה חריפה בזרוע (ייכשתופנם"); כישלון אופרטיבי (עד כדי יימצוקה אופרטיבית"(. ד. בניין הכוח: מיקוד בהגנה ובתמיס, לצד התקפה ייבוטיקי (כטביימים, יפשיטהיי) שכשירותה מוגבלת, למטרות יתודעה"; המנהור ההתקפי (חציה, התקרבות) נותר במוקד התפיסה בזרוע; מתאר התקפי מוביל: "פיגוע" או "פיגועים" (לא יוזמה מלחמתית).

ה. שנת 2023: התחזקות הזרקות מגבירה את פוטנציאל ההסלמה הרב זירתי (אך לא תכנון מתואם); פגיעה בהרתעה, לנוכח החולשה הישראלית (אך לא יוזמה מהרצועה); חמאס דבקה בייאסטרטגיית שימור השקטי ברצועה וממוקדת ביהוי"ש.

2. הדרך של חמאס למלחמה בפועל, כפי שנותחה על ידי צוות המחקר – בדיעבד:

א. שחרור פלסטין כיעד מוביל, ממשי ובר השגה; משלב מסוים. קידום מהלך צבאי עצים מהרצועה היה האפיק האסטרטגי המוביל להשגת יעדי העל של חמאס )כולל "השחרור"(; ההכנרת עם ישראל ) "ההסדרה"( לא היו חלופה אסטרטגית ונועדו לטפל במצב האזרחי.

ב. משנת 2016, ובמקביל לבניית המכשול, נבנתה בהדרגה בזרוע המוכנות ייתכנית לשבירת ההגנה של אוגדת עזה": התקפה עילית רחבה להכרעת האוגדה. כיבוש שטח בעוטף, פעולה בן )הרג חטיפה וממנו; האצה משמעותית במוכנות בה נעשת מ"שומר החומות" וממאי 22.

ג. מבצע "שומר החומותיי חיזק את תפיסת המסוגלות הצבאית של חמאס, הפך את רעיון "השחרור"י לממשי וקונקרטי והביא להתחרות מתאר אסטרטגי למלחמה יזומה: יוזמה התקפית מהרצועה, שעילתה

ייאלאקצא", בתיאום חזבאללה והציר – עד כדי מלחמה להשמדת ישראל.

ד. לפחות מאפריל 22', חמאס הזדמנויות את הפעלת התוכנית, אך לא ידוע מדוע בחרה שלא להפעילה, נמנעה מהסלמה. בין השאר תחת התפיסה שייצוברת את כוחה למלחמה; משלב מסוים, כנראה שפעלה גם ליצירת תדמית בדבר הרצון בשקט ) "הונאה"(.

ה. במאי 23 חמאס החליטה להיערך לאפשרות מימוש המתקפה בחגים, ייתכן בהשפעת שינוי הנסיבות; אי ודאות בשאלת מועד ההחלטה הסופרת ךמטרת מחארת הגדר; יעדי המתקפה: "רעידת אדמה" שתביא לפחות יילריסוקיי ישראל (הרתעה; כפיית תנאים ואף למיטוטיי ישראל 3. נושאים נוספים:

א. בתחקיר זוהו בדיעבד מספר הזדמנויות ממשיות בהן התקבל מידע משמעותי חדש, או התרחשויות ךאירועים במציאות, אשר פרשנות ביקורתית שלהם. יכלה לסתור את התפיסה על חמאס, ולכן יכלו להביא גם לערעור הנחות היסוד של קהיליית המודיעין בהבנתה את חמאס. בפועל, אלו פורשו באופן שגוי, במסגרת הקונספציה הקיימת, ולא הביאו להתערערות שלה.

ב. אמיר השיג בהזדמנויות שונות החל משנת 2018, מידע על חמאס. המלמדים על קיומו של רעיון אופרטיבי להתקפה רחבת היקף לשטחנו לצורך הכרעה של אוגדת עזה לרבות – לאחר הקמת המכשול – בתצורה "עילית. המידע שהושג העיר כי הרעיון האופרטיבי היה בחמאס כבר משנת 2016. בפועל, מידע זה פורש, ככלל, לאורך השנים, כתוכנית לא ממשית ל כירה המשקפת שאיפות עתידיות של חמאס.

ג. בשנים האחרונות הושג מידע של הזרוע הצבאית של חמאס באוגוסט 2021 שתיאר תכנון של מהלך התקפי רחב לעבר יישובי ומוצבי עוטף עזה )שמכונה במערכת הישראלית ייחומת יריחו'(. המידע נותח על ידי מודיעין אוגדת עזה כהתפתחות משמעותית ולאור כך הוצג לקבוצת מפקדים, ביוזמת מודיעין האוגדה. בפועל, המידע הובן והוצג למפקדים עיר מודרערך האוגדה בתוכנת קרת שירות לא לרעה ושהוערכה ככזו המהווה 'מצפן לבניין כוח'. הגופים השונים לא חיברו את המידע הזה עם המידע שהגיע בדבר תוכניות קודמות החל משנת 2018, ובהתאם, לא ראו בו המשך ישיר של אותו רעיון אופרטיבי, אלא רעיון ת ךל בשל אמי וקהיליית המודיעין לא תרגמו את תוכנית "חומת יריחך" למודל התרעה למתקפת פתע רחבת היקף של חמאס ולתוכנית

איסוף ייעודית. ד. בחודשים שלפני המלחמה, הושג באמיין מידע אודות אימוני פשיטה, שהוביל להתגבשות גישה שונה בקרב מספר משרתים ביחידה 8200. לפי גישה זו. התוכנית להתקפה עילית רחבת היקף לשטחנו לא נתפסה משקפת "חזון" או "מצפן לבניין כוח", אלא נתפסה כמסגרת ממשית לתכנון מבצעי, לכל הפחות ואף תוכנית מבצעית המיועדת למימוש עתידך. אמנם ללא מועד לביצוע ךללא הבנה של מיידיות האיום. תוך שיקוף מוטרדות כי התוכנית תתממש בהפתעה. גישה זו שוקפה. באמצעות תכתובות מייל ופגישות למודיעין האוגדה, לגורמים במודיעין פדיים ולמפקדי מרחב הדרום של יחידה 8200, אך לא הוצפה כלפי מעלה במערכת המודיעינית, לבכירי יחידה 8200 ולבכירי חטיבת המחקר, אמייך, פדיים רצהייל.

ה. מודיעין האוגדה בחן גישה שונה זו. בחודשים ובשבועות שקדמו לפרוץ המלחמה, והחל בתהליך מחקרי שמטרתו לבחון מחדש את הנחות העבודה וההבנות אודות תוכנית הפשיטה של חמאס. אך עד ל-7 באוקטובר

תהליך זה לא מרצה רגישה זו לא אומצה בהערכה המובילה.

 

4. עיקרי התובנות ביחס לסיבות העומק מאחורי הכישלון:

א. התרבות המודיעינית – תרבות מודיענית לקויה שיצאה מתוך הנחה של "ידיעה" ויוודאות"; תפיסה של "הרמטיות" ר' עליונות מן הסט מחיפוש אקטיבי אחרי "הפתעות ומאמץ שיטתי ומתמשך לאתר פערים בהבנות היסוד ובתפיסות.

ב. שיטה מודיעינית שהעצימה הטיות – היעדר ביקורתיות, ספק וויכוח כמרכיבים מרכזיים בעשייה המודיענית; התגבשותן של תפיסות קשיחות שלא אותגרו די הצורך על ידי הדרגים השונים גם למול מידע והתוויות במציאות שלא תאמו אותן.

ג. ליקויים בתפיסת האיסוף – חרף המאמצים הרבים שנעשו, לשיפור האיסוף ברצועת עזה, האסטרטגיה האיסופית מול סוגיות ליבה בזירת רצועת עזה התבררה כצרה ומתבססת בעיקרה באופן לא מאוזן על מקורות מודיעיו מוגבלים. בנוסף, איכותו והיקפיו של הר המודיעיני. הביאו במשך שנים לצמצום ניכר במשקל של סוגי מודיעיך אחרים בתהליך ההתרעה למול הזירות השונות.

ד. פערים מקצועיים – פערים יסודיים במקצועות המודיעניים ובתהליכי השגרה באמייך הערכות מצב. מודלי התרעה. תוכניות איסוף. תוצרים רשמיים; כשירות בעלי תפקידים ומנגנונים; פערים בתורה המקצועית של אמיר )המחקר הצבאי. משימת ההתרעה ותהליכי הפקה).

ה. שחיקה בהיכרות העמוקה עם שונות האויב ותפיסותיו – שחיקת ההיכרות העמוקה עם השונות של האויב )לרבות עם תרבותך. דתך. שפתר ךההיסטוריה שלו בעשייה המחקרית והאיסופרת ירידה במקומה של השפה, התרבות, האידיאולוגיה והתפיסה הדתית בתהליך המודיעני.

פער בניהול מידע – במהלך התחקיר התגלו פערים טכנולוגיים אשר השפיעו באופן ישיר על היכולת לבנות תמונת מודיעין נכונה.

ז. חוסר איזון בסדר העדיפויות בין תפקודי אמין – עורער האיזון העדין בין תפקידו הראשון של אמיין כמוסד לבירור המציאותי לבין תפקידו כזרוע מפעילת כוח וכגוף בעל מעמד מרכזי במאמץ עיצוב

המציאות", במאמצים המבצעיים השונים ובתהליכי קבלת ההחלטות ועיצוב המדיניות.

ח. חוסר איזון בין מקרם הטכנולוגיה לתפקידים מודיעיניים בסיסיים באמיר- עלייה משמעותית במקומה של הטכנולוגיה באמ"ץ כמוקד קשב ומשאבים ארגוניים מרכזי, באופן שהביא לשחיקה והפחתה ביוקרה

ובהשקעה בתכולות מן סיות )בדגש על מחקר ביסודות המקצוע המודיעני.

ט. בעיות בחלוקת האחריות – חלוקת אחריות חדה מדר ברך גופי המודיעין ביחס לזירת רצ'י (בדגש על המחקר הצבאי ךמחקר ההתרעה). ללא חפירה, כנדרש על פי ךךךך שהייתה יכולה לשפר את הסיכויים לריבוי דעות ולניתוח "שלם". שחיקת התפקודים ההערכתיים וההתרעתיים של מערכי האיסוף, שבעבר

החזיקו באחריות עצמאית למשימת ההתרעה והישענות יתר על דרג האוגדה למול משימת ההתרעה. י. מבנה אמיץ ותפיסת ההפעלה – העדפת יעילות וסנכרון על פני מתח ופיצוי הדדי; מיקוד יתר במרחבים היידועים" ועיסוק מוגבל בחיפוש שאחר מרחבי ייעיוורון".

5. צעדים מרכזיים להמשך:

בעקבות תהליך התחקיר ובחינת התנהלות אמיץ במלחמה, מגובש בימים אלו התהליך האסטרטגי של אמייך, אשר יוביל את העשייה ואת בניין הכוח במהלך השנים הקרובות. מסקנות התחקיר יוטמעו לאורך זמן רב ויהיו חלק בלתי נפרד מתוכנית העבודה של אמין לשנים הקרובות. למול מסקנות התחקיר, ראש אגף המךזרעך, אלוף שלומי בינדר הנחה גם ביישום לקחים בטווח הזמן הקצר:

א. הטמעת תוכנות תחקירי כשלון השבעה באוקטובר במערכי ובהכשרות אמין.

ב. תיקון יסודי של ייעוד ואחריות אמיץ תוך קדימות לתכולות המודיעיניות והמחויבות למשימת ההתרעה ולבירור המציאות.

ג. טיפול עומק בתרבות המודיעינית והארגונית – עידוד פתיחות מחשבתית, הטלת ספק, הקשבה, למידה, מחלוקת וויכוח; הרחבת המגוון האנושי והמקצועי באיך לרכך יב גורמים חיצוניים בתהליכי החשיבה ועוד.

ד. התאמת האסטרטגיה האיסופית – גיבוש תפיסה ושיטה שמעצימה שימוש בסוגי מודיעין שונים ורב- מדרגית; חיבור האיסוף הקרבי למודרך והעצמת משקל מרכיביו )תצפיתניות, צוותי איסוף( בהערכת המו ה. חיזוק המקצועיות – חיזוק המקצועות המודיעיניים; שיפור הכרת האויב (שפה, דת ותרבות) ומקומה בתהליך המודיעיני; עבודת מטה בנושא מיילי אמיר והסדרת כוננויות.

חיזוק משימת ההתרעה באמ"ן כמשימה ראשונה ועליונה והרחבת העיסוק בה – הסדרת תהליכי המודיעין, תיקוף ומקצוע מודלי ההתרעה.

ז. שיפור בניהול והפצת המידע והידע.

ח. טיפול יסודי בתרבות ביטחון המידע באמין וצמצום פך של צה"ל ובתוכו אמיץ בפני האויב.

 

סיכום ממצאי תחקיר אירועי הלילה – מוקד מס' 3

1. ההתנהלות, קבלת ההחלטות והבנת המודיעין בליל השבעה באוקטובר הן בראש ובראשונה תתצר ההבנות

האסטרטגיות, המודיעיניות והמבצעיות אודות האויב שהתפתחו לאורך שנים ארוכות.

2. גופי המודיעין, בכלל הדרגים, כשלו במתן התרעה.

3. במהלך הלילה עלו סימנים שונים שעל בסיסם הוצג עיסוק חריג של חמאס לצד סימנים אחרים שהעידו על שגרה. לחלק מהסימנים החריגים, היו גם הסברים אחרים, או סימנים מחלישים:

א. השמשת סימים ישראלים – אירוע חריג שבבדיקות שנערכו עלה שהתרחש באופן דומה גם בעבר.

השמשת הסימים שימשה זרז לתהליך המודיעיני-מבצעי באותו הלילה ולבדיקות והעמקות שנערכו.

ב. סימן מודיעיני המעיד על היערכות של חמאס. בדיקות משלימות למצב של חמאס העלו סברה שמניחה את הדעת.

ג. סימן נוסף המעיד על הערכות בזרוע הצבאית של חמאס.

ד. סימנים חריגים של הארגון, לצד סימנים מרגיעים.

ה. אינדיקציות על פעילות של חמאס במרחב מסוים לצד סימנים מרגיעים כי מדובר בתרגיל. כל אחד מהסימנים בפני עצמו לא העיד על פעילות משמעותית, חלקם אף התרחשו בעבר, אך עבר הסימנים יחד היה חריג. במהלך הלילה נעשו בדיקות רבות על ידי כלל גורמי המודיעין, אודות הסימנים שנאספו, במטרה לאמת או לשלול כוונה לפעילות התקפית של חמאס. בחלק מהבדיקות הסימנים נשללו, ובחלקן נשארו סימני שאלה. בכל מקרה, הסימנים לא פורשו ככאלה העלולים להעיד על אירועים בטווח זמן מידי.

עם זאת התחקיר מעלה כי יש תחומי מודיעין נוספים שניתן היה לעשות בהם שימוש במהלך הלילה כדי להעשיר את המידע ואת תמונת המודיעין, אך לא נעשה בהם שימוש. בנוסף, עולה כי היה מידע שהגיע למערכות המודיעין ולא לקמינים ולמפקדים וכן מידע שהגיע לחמיילים ולקמינים אך לא למפקדים. בהינתן והייתה מתגבשת תמונת מלאה של המודיעין שהגיע למערכות, יתכן וניתן היה לעלות מדרג התרעה ליוזמה נקודתית

התקפית של חמאס, אך לא למלחמה. 4. הסיבות לכך שלא הועלה מדרג התרעתי: א. השפעת התפיסה כי ישנה תקופת רגיעה והמיקוד הישראלי הוא בסוגיית אכוונות חמאס לפיגועים ביר יש השפיעה על זווית הכניסה של גורמי המודיעין והמפקדים ניתח את המדריך.

ב. היעדר הערכת מצב מודיעינית סדורה באף דרג מודיעיני.

ג. חלוקת האחריות במחקר בתחום ההתרעה חולקה באופן דיכוטומי וללא חפיפות בין הגופים השונים, כך שלא היו מנגנוני ביטחון למקרה ואחד הגופים מפספס נתונים מודיעיניים.

ד. טשטוש הגבולות בין האיסוף לבין המחקר והשפעת השיח המבצעי – השינוי באופן צריכת המודיעין בעידן "עושר המידע הוביל לטשטוש גבולות הגזרה והאחריות בין גורמי איסוף לבין גורמי מחקר והשפיעו על השיח המיני-מבצעי.

ה. פער באופן מיצוי המידע המודיעיני – ריבוי המערכות והתהליכים שנוצר עקב היצף המידע הוביל לכך

שלאף גורם מודיעני לא הייתה תמונה מלאה של כלל המידע הרלוונטי.

ו. תרבות ארגונית של עבודה מרחוק ובאמצעות מערכות תקשורת מוצפנות, הובילה לכך שהמילים ומרכזי המודיעין ביחידות עסקו בתיווך ולא בניהול עבודת המודיעין.

ז. היעדר הבנת מיידיות ודחיפות הפעולה הובילה לכך שחלק מהפעולות והערכות המצב נקבעו לשעות הבוקר, כמו גם לרצון להגן על מקורות מודיעיניים יקרי ערך שהיו מסייעים להתרעה על מתווי טרור, ובכך לשמור על חיי אדם. מול הנתונים שעלו בלילה, לא עלה צורך לחריגה בסיכון מקורות והייתה הבנה שהפעולות המבוצעות מספקות מענה מתאים לאיום כפי שהובן בזמן אמת.

5. שיטת הפעולה המודיעינית תאמה את התפיסה כי האיסוף והמחקר על חמאס נעשה בצורה ממוקדת, מול מוקדי עניין ספציפיים ולא על מגוון מקורות מדיסציפלינות שונות. לא היה כיסוי בסיסי נרחב על הארגון וסביבתו. שיטה זו הובילה לכך שפעילות חריגה נרחבת שהתרחשה בלילה ולא הייתה במוקד הכיסוי האסופי לא אותרה.

6. המערכת המבצעית:

א. במהלך הלילה התקבלו החלטות על תגבור מוקדים וקיצור כוננויות עוד טרם קיומם של מופעים ייעודים במטה הכללי. אלה הותאמו להבנת האיום כפי שהוערך ולא כפי שידוע בדיעבד. גורמים שונים נדרכו בשעות שונות.

ב. נוכח הנתונים שעמדו בפני המפקדים, ההחלטות שהתקבלו היו בהלימה לתמונת המצב. האוגדה לא נערכה לתרחיש המחמיר באופן מספק. שיקולי ביטחון מקורות השפיעו על החלטות להפעלת כוחות, אך לא נבחנו בצורה סדורה אל מול המנגנון המיועד לכך.

ג. התחקיר מעלה כי בנושאי שמירה על מקורות קיים מנגנון סדור, שמטרתו לגשר את הפער בין היערכות מבצעית לשמירה על מקורות. המנגנון במהלך הלילה פעל מול הפעלת כלי הטיס אך לא מול הפעלת כוח קרקעית.

7. החלטות מפקדים: התקבלה שורת החלטות על תגבור מוקדים וקיצור כוננויות, בהתאם להערכת המצב והבנת המודיעין כפי שנתפס בזמן אמת. כמו כן, חלק מהמפקדים חזרו לגזרה כחלק מהגברת ההיערכות אל מול הסימנים החריגים.

עם זאת, חלק מההנחיות שניתנו על ידי המפקדים לא מומשו בפועל. לא בוצע שינוי משמעותי בהיערכות ובדגש על כוננות עם שחר, לא בוצע איסוף חזותי מול בורות השיגור של חמאס לאור תיעדוף איסוף מודיעני אחר, לא התקיימה העמקה מודיעינית למול מרחבי פשיטה אפשריים. נראה כי הדבר נבע מהיעדר תחושת דחיפות במידע המודיעני ומכך שבראיית חלק מהמעורבים הפעולות בוצעו עוד לפני שהן התקבלו כהנחיות.

8. במהלך הלילה מתבצעת הערכת מצב של מפקד פדים. לאחר שהרמטכל עודכן, מתקיימת לבקשתו שיחת עדכון עם מפקד הפיקוד אליה מבקש ומצטרף ראש אמיץ. מתקיים עדכון המידע הידוע לשעתו וניתנו ההנחיות. הערכות המצב הנוספות נקבעו לשעות הבוקר המוקדמות ונאמר כי יוקדמו מול מודיעין מחדש

שייכנס. מגמר הערכת המצב של אלוף הפיקוד ועד לפתיחת המתקפה לא עולה מודיעין נוסף.

 

סיכום ממצאי תחקיר מאמץ ההגנה החל מפרוץ המתקפה ועד השגת השליטה בנגב המערבי – מוקד מס' 4

מוקד התחקיר מתייחס לאופן הפעולה של צה"ל עם פתיחת המלחמה ועד להשלמת הבלימה על המתקפה בשטח ישראל.

1. כללי:

א. חמאס פתחה במתקפת פתע רחבה ב07 באוקטובר 2023 06:29. אוגדת עזה הוכרעה למשך מספר שעות, בהן קיים האויב מסע הרג. חטף אזרחים וחיילים וזרע הרס נרחב ביישובי הנגב המערבי.

ב. עיקר פעולת האויב במתקפה היה במהלך שש השעות הראשונות, אך גם לאחריהן נמשכה המתקפה הרצחנית. בזמן זה השיג האויב שליטה מבצעית בחלק ניכר מהיישובים ובצירי הגישה המרכזיים בנגב המערבי.

ג עד לשעות הערב, בעקבות החווית השטח בכוחות הצבת מפקדים בכירים בזירות הלחימה ומאמץ לחימה עצים של אזרחים ואנשי כוחות הביטחון, הושגה שליטה מבצעית מלאה במרבית המקומות. מאמץ טיהור השטח נמשך עוד מספר ימים.

ד. כישלון ההגנה טומן שלושה מרכיבים: הפתעה בהיעדר התרעה מודיעינית, ריבוי התקפות אויב בכוחות רבים, ומיעוט סייכ ויכולות זמינות של כוחותינו ביחס להתקפת האויב. היה בכוחו של שינוי פרמטר אחד מתוך המשולש כדי להפחית את הרסניות התוצאות.

ה. ההפתעה הייתה הפתעה בסיסית, כך שהופתענו מעצם ההתקפה, כמות המחבלים והמוקדים, ניידות המחבלים והאכזריות שתוכננה ואומנה מראש.

2. מצב הכניסה ללחימה: א. כוחות צה"ל שהיו פרוסים במרחב הוכנסו לתעסוקה מבצעית בגזרה על פי הפקודות, באופן יסודי ואיכותי.

ב. בבוקר ה-7 באוקטובר, הכוחות היו במצב שגרה, לצד דריכות כללית על רקע ההתרחשויות שזוהו בלילה. כך, ביצעו כוננות עם שחר על פי הנהלים בשגרה, וללא שינויי היערכות.

ג. הסד"כ והיכולות לא עובו, למעט מספר כלי טיס ושיט – באופן שתאם את הערכות המצב שהתקיימו בלילה. 3 התקפת חמאס: א. ארגון הטרור חמאס החל במימוש התקפת פתע משולבת – אש, יבשה, ים ואוויר – בשעה 06:29, תוך מאמץ הנדסי לפריצת המכשול לרוחב הגזרה ונטרול אמצעי האיסוף והאש במרחב, ולצד ריתוק כוחות צה"ל למחנות ומוצבים באמצעות הכוונת אש מסיבית לעברם.

ב. בשעה 06:37 הוכרזה באוגדת עזה פקודת יפרש פלשתי, המתייחסת לאירוע מתוחם של התקפה במוקד אחד או מעטים לשטחנו ומקנה סמכויות הפעלת כוח והקצאת כוחות תגבור שהוגדרו בפקודה למול התרחיש המתוחם.

ג. ניתן לחלק את ההתקפה הקרקעית של חמאס לשלושה גלי תקיפה:

1) גל ראשון, 06:29-07:00 בקירוב, שכלל יותר מאלף מחבלי חיבה שחדרו תחת מעטה האש לרוחב הגזרה, ובמקביל לשימוש בממד האווירי והימי המחבלים פעלו בהתאם לתוכנית סדורה, מבוססת מודיעין ועם ציוד לחימה רב ומותאם.

2) גל שני, 07:00-09:00 בקירוב, שכלל כ-2000 מחבלי חמאס נוספים, שעיבו את היקף כוחות האויב הלוחמים ביישובים, במחנות ובצירים.

3) גל שלישי, שהתאפיין בהצטרפות מאות מחבלים מיתר ארגוני הטרור, לצד אלפים בודדים של מחבלים ללא שיוך ארגוני שהצטרפו באופן לא סדור ומימשו פעולות בזיזה ופח"ע.

סה"כ במתקפה חדרו לשטח הארץ כ-5000 מחבלים

סים בגזרה החלו בלחימה עם פתיחתה – הגנו על הגבול, על היישובים ועל המחנות. לצד זאת,

היו מקרים בהם אש האויב ריתקה את הכוחות למרחבים המוגנים באופן שאיתגר את יכולות הלחימה. במגע בין אויב לבין כוחותינו במרחב המכשול נבלמו ושובשו מספר התקפות אויב, אולם, על רקע היקף החדירות הנרחב ועוצמתן ביחס להיקף הסריכ ויכולות צה"ל במרחב הגבול נפרץ בעשרות נקודות בתוך זמן קצר.

ה. עיקר אירועי החטיפות בוצעו עד השעה 12:00 בקירוב, כאשר בזמן זה מרבית המחבלים שחדרו לשטח ישראל החלו לסגת לשטח הרצועה או נהרגו בקרבות. הלחימה בחלק מהיישוביים נמשכה עד לשעות הערב, תוך התבצרות והסתתרות מחבלים בשטח ישראל גם בימים שלאחר מכן. השליטה במרחב הגבול הושגה בלילה הראשון לפרוץ המלחמה.

ו. האתגר המרכזי היה בבניית תמונת המצב. מהסיבות הבאות:

4. קריסת מערך ההגנה ואתגר הפיקוד והשליטה:

א. המתקפה הרחבה של חמאס לכל רוחב גזרת אוגדת עזה, ולרבות למפקדות האוגדה וכוחותיה, הביאה לקריסת האוגדה למספר שעות ולפגיעה ממשית ביכולתה לממש את משימתה להגן על המרחב. הדבר הביא לפער משמעותי ביכולת גיבוש תמונת המצב באופן שהשפיע גם על ההחלטות שהתקבלו בפיקוד הדרום ובמובייל.

ב. שרשרת הפריש בחטיבה הדרומית נפגעה באופן מהותי שאיתגר עוד יותר את גיבוש תמונת המצב ביחס

לאירועי הלחימה במרחב ואת המענה המבצעי שניתן להם.

5. מאמץ צבירת הכוח:

א. זמן קצר לאחר תחילת התקפת הפתע הוכרז בצה"ל על מצב מלחמה והחל מאמץ הצפת השטח בסרייב – בהתבסס על הכוננויות, הסד"כ הסדיר והמילואים, כוחות הכוננות עמדו בזמני הכוננות שהוגדרה. הכוחות נשלחו לחזית עזה כזירה ראשית, ולצד עיבוי ההגנה במקביל בזירה הצפונית מתוך חשש להצטרפות חזבאללה למלחמה ואף בתיאום צירי.

ב. לצד שליחת הכוחות, יוזמות מקומיות רבות הביאו ליציאת כוחות ומפקדים לשטח עוד טרם קבלת פקודה לכך. חלק מהכוחות נשלחו בהתבסס על אמצעים סדורים (הובלות), ורבים הגיעו בכוחות עצמם למרחבי הלחימה, שלא בהכרח תחת מסגרת אורגנית.

ג. הכוחות שנשלחו למרחב הלחימה חוו אתגרים בהגעה לגזרה, לאור מארבי אויב על הצירים וירי נקייל ונייט. לצד זאת, פער משמעותי בגיבוש תמונת המצב ביחס לעשרות זירות הלחימה השונות השפיע על הקצאת הכוחות למשימות.

ד. עיקר המאמץ היה להציף את השטח בסד"כ, תוך מינוי מפקד בכיר לכל מוקד לחימה ושבירת מסגרות אורגניות אל מול הצורך.

ה. הכוחות הלוחמים, ביבשה באוויר ובים, חוו בשלביה הראשונים של הלחימה אתגרים חסרי תקדים, ובמוקדם צורך בהפעלת כוח אגרסיבי בשטח מדינת ישראל, במרחב אזרחי, שלא על בסיס מודיעין סדור ובמקרים רבים ללא מסגרת פר"ש ברורה. בכלל זאת, הכוחות חוו דילמות מבצעיות קשות, לרבות בהקשרי התנהלות למול חטיפה והחזקת בני ערובה.

6. הכוח האווירי:

א. מהתחקיר עלה כי חיל האוויר עמד בכל הכונניות שהוגדרו, ואף מעבר לכך, למעט שני אירועי חריגה מהכוננות שנבעו מירי התמיים הנרחב על בסיסי חיל האוויר. לצד זאת, כוננויות השגרה לא תאמו הערכות למתקפה רחבה בהפתעה.

ב. אתגר מרכזי בהפעלת הכוח האווירי: האתגר המרכזי היה להבין את תמונת המצב, להבין מה המיקוד שצריך להיות בהערכת מצב למול האפשרות של מתקפה רב זירתית. היה קושי רב להבדיל בין כוחותינו, אזרחים ומחבלים. ב09:30 יוצאת הנחיה לתקוף במרחב הגדר.

ג. שותפות בלחימה קרקעית: לכוחות האוויר היה קושי משמעותי בהבחנה בין מחבלים לאזרחים, ובחלק מהמקרים יוזמות מטעם כוחות היבשה והאוויר הביאו להפעלת כוח מאולתרת בניסיון לשבש את התקפת האויב.

ד. תקיפת מטרות הקרב: חיל האוויר מימש את תוכניות ההתקפה בהתאם לפקודות שניתנו, ובתוך כך תקף בתוך שעות בודדות המיילים מרכזיים של חמאס, מטרות הקשורות לפשיטה קרקעית בטווח התת קרקעי ומטרות שיבוש במרחב הגדר. גם בדיעבד, קיים קושי בהערכת ההישג מתקיפת סוגי המטרות השונים, ולא ברור האם ניתן היה לממש מאמץ תקיפה בעל אפקטיביות רבה יותר במציאות ששררה. 7. הכוח הימי: פעילות חיל הים בשבעה באוקטובר התמקדה בסיכול המחבלים אשר פשטו דרך הים למדינת ישראל, לחימת שייטת 13 ביישובים השונים וכן פריסת הגנה על הנכסים האסטרטגיים של מדינת ישראל. בקרב ההגנה, כוחות חיל הים פעלו בחתירה למגע לסיכול החדירה ופגעו בחלק גדול מהמחבלים של ארגון הטרור חמאס אשר לקחו חלק בחדירה דרך הים. במסגרת הקרב, הכוחות בים לקחו חלק בקרב שהתקיים בחוף זיקים תוך הפעלת אש מהים והכוונת כוחות היבשה.

8. פעולות נוספות במימד האזרחי:

א. לאחר השגת השליטה המבצעית במרחב הלחימה החל פינוי האזרחים מהיישובים, באופן מדורג ולעיתים אף תחת אש בשל המשך התבצרותם והסתתרותם של מחבלים ביישובים.

ב. הלחימה במרחב האזרחי הבליטה את חשיבות הקשר הרציף בין כוחות צה"ל וכיתות הכוננות, כמו גם את חשיבותם של אלו האחרונים כמענה הגנתי מהיר ליישובים. לצד זאת, הלחימה והפער בתמונת המצב מדגישים את הצורך במערכות מאפשרות לקיום שיח בין המרחב הצבאי לזה האזרחי,

ג. במהלך הלחימה בשטח האזרחי התקיימו אירועים במסגרתם כוחות לוחמים שנפגעו בקרב פונו לפני האזרחים, על רקע קיומם של המנגנונים הצבאיים בנושא, התרגולות המוכרות והיעדר התקשורת ותמונת המצב למול האזרחים. אירועים אלו ממחישים את ההכרח בשיפור המענה שניתן לאוכלוסייה האזרחית במסגרת אירועי לחימה בשטחנו.

9. תחקירי הקרבות:

א. צה"ל קיים 41 תחקירי קרבות מעמיקים למוקדי לחימה – יישובים ובסיסים. לצד המובחנות והעומק

הקיימים בכל קרב לכשעצמו, ישנו מכנה משותף של תובנות, מסקנות ולקחים מערכתיים, אופרטיביים וטקטיים, כמו גם כאלו הקשורים לבניין הכוח.

ב. תחקירי הקרבות מהווים בסיס עובדתי ללמידה להמשך, ומספקים עדות לגבורת האזרחים והלוחמים ויוצגו בנפרד.

10. מסקנות: א. בשבעה באוקטובר צה"ל כשל בהגנה על אזרחי ישראל. לא היה מוכן למתקפה רחבה בהפתעה. גבורת האזרחים, אנשי כיתות הכוננות, כוחות הביטחון וכוחות צה"ל מנעה אסון כבד עוד יותר.

ב. ב-7 באוקטובר נמצא צה"ל, בכל הרמות, עם תוכניות ופקודות שתאמו להערכת המצב באותה העת, אך

נמצאו לא מספקות לתרחיש שהתממש בפועל. אירועים קשים מעין אלו לא תורגלו – גם בתרגילים המורכבים ביותר שהתקיימו.

ג. האוגדה הוכרעה למשך מספר שעות. זוהי תובנה שלא הובנה בזמן אמת, ובגינה התפתח פער משמעותי במודעות המטה הכללי ופיקוד הדרום ביחס לחומרת המצב.

ד. צה"ל כשל בבניית תמונת מצב מבצעית, לפיכך הפער בהערכת המצב היווה אתגר מרכזי לאורך מאמץ הבלימה, והפתרונות שהוצבו למולו, בדגש על הצפת הכוחות והגדרת פיקוד בכיר למרחבי הלחימה, לא הביאו למענה מספק. פער זה הביא, בין היתר, לאתגרים בהקצאת הכוחות והאש.

ה. ככלל, צה"ל על יחידותיו השונות עמד בכוננויות שהגדיר לעצמו בפקודות – לרבות כוחות התגבור והפעלת האש. מנגד, כוננויות אלו לא היו מספקות – בזמנים, בהיקפים וביכולות – אל מול התרחיש שהתממש.

ו. גורמים רבים במרחב, בהם אזרחים אמיצים, אנשי כוחות הביטחון וחיילי ומפקדי צהייל, פעלו בעוז ובגבורה וניהלו קרבות עיקשים מול האויב. ואולם, היפוך המצב ערך זמן יקר – במסגרתו נרצחו ונחטפו מאות רבות של אנשים ונפלו בקרב מאות לוחמים.

 

עיקרי הלקחים

יצוין כי חלק גדול מהלקחים כבר בוצע והוכנס לתוכניות העבודה של צה"ל.

א. תפיסת הביטחון – אסור לאפשר התפתחות של איום סמוך לגבול. בבחירה שבין העדפת השקט לבין הסרת האיום – יש לתעדף את הסרת האיום. לא נכון לנהל סכסוך" מול אויב שתכליתו השמדתך.

ב. מתקפה רחבה בהפתעה – צה"ל צריך להיות מוכן למתקפה רחבה בהפתעה (תוכנית ומוכנות) בראייה רב זירתית. בחינה של הקמת תא הרתעה מטכ"לי שעושה בדיקה של ההתרעה כל הזמן. כמו כן, הקמת תא תא תמונת מצב מטכ"לי שיפתח באירועים מסוג זה ויתמחה ביצירת תמונת מצב. תגבור סר"כ וניידות לאירועים.

ג. גודל צה"ל ויכולותיו – צה"ל צריך לגדול בסדיים, משאבים ואמצעים. נדרש להגדיל את הסדכ בגבולות, לרבות יכולות האש היבשתית, אש אווירית ואיסוף.

ד. מודיעין (פורט בפרק 2 תחת מגבלות ביטחון מידע)

ה. ארגון ההערכות והשליטה המטכ"לית – מוכנות ותוכנית רב זירתית ותוכניות מתקפה הכרעתיות. זאת לצד המלצה לפתוח ולחזק מחלקת בקרה מטכ"לית (בדגש תפיסות, מודיעין ואופרטיבי), תא התרעה ותא תמונת מצב מטכ"ליים.

ו. הגנת יישובים – העברת תחום האימונים ובניין הכוח לפיקוד העורף (אימוני כיתות הכוננות, רכבי בטחון, שיפורים טכנולוגיים, הכשרות ועוד).

ז. חיזוק יסודות הלחימה ואימונים לקרב הגנה.

ח, גבולות – הגנה התקפית, מכשול וסדיים, מוצבים והגדלת האש היבשתית, הימית והאווירית ביכולות וכוננויות.

ט. למידה מבצעית וערכית מלחימה מורכבת, בתווך אזרחי בפנים הארץ, חטיפות אזרחים וחיילים, ילדים, נשים וגברים ולחימה ממושכת ועצימה.

י. ערכים בלחימה – שימור הערכים שבאו לידי ביטוי בלחימה: גבורה ועוז רוח, חתירה למגע, מפקדים בראש, פיקוד משימה, התגייסות לאומית, התעשתות והתאוששות.