משרד האוצר מתכנן שתי רפורמות מרחיקות לכת בתחום התחבורה, שצפויות להיכלל בחוק ההסדרים לתקציב 2025. הראשונה היא הטלת מס נסועה על כלי רכב חשמליים, בשיעור של 15 אגורות לקילומטר. מהלך זה נועד לאזן את הפער בין עלויות הנסיעה ברכב חשמלי לעומת רכב בנזין ותחבורה ציבורית, ולהכניס לקופת המדינה מיליארדי שקלים בשנים הקרובות. למרות שהמס יייקר את השימוש ברכב חשמלי, הוא עדיין צפוי להיות זול יותר מנסיעה ברכב בנזין.
הרפורמה השנייה היא הקמת רשויות מטרופוליניות לתחבורה בירושלים ובגוש דן, וכן הפיכת הרשות הארצית לתחבורה ציבורית ליחידת סמך עצמאית. מהלך זה צפוי לשנות באופן דרמטי את מבנה ענף התחבורה הציבורית בישראל, ולהעביר סמכויות רבות מידי משרד התחבורה לרשויות המקומיות. הרשויות החדשות יקבלו סמכויות נרחבות, כולל הקצאת רישיונות והקמת מכרזים לתפעול תחבורה ציבורית, וכן תקציבים לביצוע תשתיות תחבורה.
על פי גלובס, שתי הרפורמות הללו קשורות זו בזו ובמהלכים נוספים בתחום התחבורה. למשל, החלת מס הנסועה תאפשר מימון לביטול הדרגתי של ההנחה במס הקנייה על רכבים חשמליים, וכן תממן חלק מרפורמת "צדק תחבורתי" להורדת מחירי התחבורה הציבורית. מנגד, הקמת הרשויות המטרופוליניות עשויה לעורר התנגדות מצד רשויות מקומיות, בפרט אלו החרדיות, מחשש לאובדן כוח פוליטי ותקציבים.
למרות היתרונות הפוטנציאליים של הרפורמות, הדרך להכללתן בחוק ההסדרים עדיין רצופה מכשולים. נדרש אישור של שר האוצר בצלאל סמוטריץ', חוות דעת של הייעוץ המשפטי, ולבסוף אישור הממשלה והכנסת. בנוסף, ישנם אינטרסים מנוגדים של גורמים שונים בענף, כמו חברות הרכב החשמלי והרשויות המקומיות, שעלולים להקשות על העברת הרפורמות.
אם יצליחו לעבור, רפורמות אלו צפויות לשנות באופן מהותי את מפת התחבורה בישראל. הן עשויות לקדם שימוש יעיל יותר בתחבורה ציבורית, לשפר את התכנון והביצוע של פרויקטים תחבורתיים, ולאזן את השימוש בכלי רכב שונים. עם זאת, השפעתן המדויקת על הצרכנים, על איכות התחבורה הציבורית ועל הפקקים בכבישים עדיין אינה ברורה לחלוטין, ותלויה באופן היישום של הרפורמות בפועל.
