עולם הנדסת מערכות המידע נמצא בתנופת שינוי מואצת, בעיקר בהשפעת הטכנולוגיות החדשות של הבינה המלאכותית (AI), ניתוח נתונים (Data) ומחשוב ענן (Cloud) . ארגונים ברחבי העולם מאמצים טכנולוגיות אלה בקצב גובר, מה שיוצר ביקוש גבוה לאנשי מקצוע בתחום. דו”ח “עתיד העבודות” 2023 של הפורום הכלכלי העולמי מצא שיותר מ-75% מהחברות מתכננות לאמץ אנליטיקת נתונים (Big Data) , מחשוב ענן ו- AI בחמש השנים הקרובות. הטמעת טכנולוגיות אלו צפויה ליצור יותר מקומות עבודה ממה שתגרע, כשהתפקידים הצומחים ביותר בעולם כיום כוללים מומחי AI ולמידת מכונה במקום הראשון, ואחריהם אנליסטי בינה עסקית (BI) ואנליסטי סייבר.
מגמה בולטת נוספת היא העלייה העצומה בתפקידי AI ונתונים. למשל, לפי ניתוח של חברת הייעוץ מקינזי, מספר מודעות הדרושים בתחומי טכנולוגיה מתקדמים צמח בכ-15% בין 2021 ל-2022 זאת בזמן שהיקף המודעות הכללי בעולם דווקא ירד באותה תקופה. למעשה, בשנים 2018–2022 התפרסמו קרוב למיליון משרות חדשות בתחומי AI יישומי ופיתוח תוכנה מתקדם. נתונים אלה משקפים את האצת הטרנספורמציה הדיגיטלית: ארגונים משקיעים יותר במערכות מידע, בביג דאטה וב AI. מכך שנדרשים מהנדסות ומהנדסי מערכות מידע שידעו לשלב כלים אלו באופן אפקטיבי. גם מחשוב ענן (Cloud) ממשיך לשחק תפקיד מרכזי, למעלה מ-75% מהחברות ציינו כי בכוונתן להרחיב שימוש בענן בשנים הקרובות.
בשורה התחתונה, המגמות הגלובליות מצביעות על דרישה מתמדת וגדלה למהנדסות ולמהנדסי מערכות מידע בעלי התמחות ב AI, Data ו Cloud. תחומים כמו למידת מכונה, אבטחת מידע וBig Data מניעים יצירת תפקידים חדשים ומשתלמים. המהפכה של ה AI במיוחד עם הופעת כלים כמו Generative AI צפויה להמשיך ולשנות את אופי התפקידים, אך בטווח הנראה לעין תחום מערכות המידע רק ירוויח מעומק הטמעת הטכנולוגיות ויישאר בליבת הטרנספורמציה הדיגיטלית בארגונים.
ביקוש למקצועות הרלוונטיים – בישראל ובעולם
במקביל למגמות העולמיות, שוק העבודה בישראל משקף גם הוא את העלייה בביקוש למקצועות בתחום מערכות המידע. תפקידי דאטה ואנליטיקה מהווים דוגמה בולטת: לפי דיווח של חברת ההשמה GOTfriendsהביקוש לדאטה אנליסטים נמצא במגמת עלייה מתמדת. יש לכך כמה סיבות מרכזיות: יותר ויותר חברות (בתוכנה ובענפים מסורתיים כאחד) אוספות כמויות עצומות של נתונים ממקורות מגוונים (אתרים, רשתות חברתיות, מכשירים חכמים וכו’), ומנסות למנף אותם לתובנות עסקיות. התגברות התחרות בענף ההייטק מאלצת ארגונים לבצע אופטימיזציה מתמדת של תהליכים וקבלת החלטות מבוססת נתונים, ולכן גדל הצורך באנאליסטיות ובאנליסטים מוכשרים שיפענחו את המידע ויציעו שיפורים. גם המיקוד בחוויית לקוח דוחף חברות לשכור אנאליסטיות ואנליסטים שינתחו את דפוסי השימוש של לקוחות כדי לשפר מוצרים ושירותים. תחומים חדשניים כמו AI עצמם מייצרים ביקוש: פיתוח מודלי AI דורש ניתוח נתונים מעמיק, מה שמגביר עוד יותר את הצורך באנשי Data מקצועיים.
הרעב לכוח אדם טכנולוגי מיומן אינו מוגבל רק לתפקידי דאטה. תפקידים קלאסיים בתחום מערכות מידע כגון: מנתחי מערכות, מהנדסי מערכת ומנהלי מערכות מידע (Information Systems Managers) ממשיכים להיות חיוניים. בארה”ב, לדוגמה, מצביעים נתוני הלשכה לסטטיסטיקות עבודה (BLS) על צמיחה עקבית בביקוש: תחום ניתוח מערכות צפוי לגדול בכ-11% בעשור הקרוב, ותפקידי אבטחת מידע (Cyber) אף ביותר מ-30% בתקופה דומה. בקטגוריית ניהול מערכות מידע (כגון מנהלי IT/CIO ), התחזיות הן לגידול “מהיר מהממוצע” במספר המשרות בעולם, עם מאות אלפי משרות חדשות בשנה. גם בישראל ניכרת מגמה דומה: יותר ארגונים (כולל מחוץ להייטק המסורתי) מחפשים מנהלות ומנהלי מערכות מידע וכישרונות טכנולוגיים לניהול טרנספורמציות דיגיטליות. “למעשה, גם מחוץ לתעשיית ההייטק ישנה דרישה גבוהה למנהלות ולמנהלי מערכות מידע מוכשרים” מציין דו”ח של חברת דיאלוג, מה שהופך את התפקיד לקרש קפיצה מבוקש לתפקידי הנהלה בכירים יותר בהמשך הקריירה.
תפקידים נוספים הרלוונטיים לבוגרות ולבוגרי הנדסת מערכות מידע כגון: אנליסטBI , מהנדסות ומהנדסי נתונים, מנהלות ומנהלי פרויקטי IT ומדעניות ומדעני נתונים – כולם נמצאים בעלייה. ארגונים זקוקים לאנשים שמסוגלים לחבר בין צורכי העסק לטכנולוגיה: להטמיע מערכות ERP ו CRM, לבצע ניתוח עסקי (Business Analysis) ולנהל פרויקטי תוכנה מורכבים. בשוק הישראלי בפרט, ניתן לראות גידול בהיצע המשרות בתחומים אלו בפורטלי דרושים ובסקרי שכר, מה שמעיד על כך שהמעסיקים מזהים את הערך שבוגרות ובוגרי התחום מביאים.
שכר התחלתי ומתקדם למהנדסות ולמהנדסי מערכות מידע
אחד המדדים לביקוש הגבוה הוא רמות השכר במקצועות הללו, שנחשבות למתגמלות במיוחד. בישראל, מהנדסות ומהנדסי מערכות מידע נהנים משכר גבוה משמעותית מהממוצע במשק כבר בתחילת דרכם. שכר התחלתי לבוגר/ת תואר בהנדסת מערכות מידע נע בטווח של 15,000–20,000 ש”ח לחודש במשרות ג’וניור. לאחר כ-3–5 שנות ניסיון, כאשר המהנדסים צוברים ותק ומובילים פרויקטים, השכר מזנק לטווח של 20,000–30,000 ש”ח; ומהנדסים בכירים עם 5+ שנות ניסיון יכולים להגיע למשכורות של 30,000–45,000 ש”ח בחודש ואף יותר. במילים אחרות, תוך מספר שנות עבודה בודדות, שכר מהנדס/ת מערכות מידע מנוסה עשוי יותר מהכפיל את עצמו.
מגמה בולטת נוספת היא העלייה בשכר בשנה האחרונה עקב התחרות על טאלנטים. סקר עדכני לשנת 2024 הראה שקצב עליית השכר בתחום הדאטה היה חסר תקדים: שכרם של אנליסטי נתונים (Data Analysts) למשל עלה בכ 21% בשנת 2024 לעומת השנה הקודמת. המשמעות היא שכיום השכר הממוצע לדאטה אנליסט בישראל עומד כבר על כ 27,300 ש”ח לחודש (נכון ל-2024). אנאליסטיות ואנליסטים בתחילת הדרך משתכרים סביב 22,000 ש”ח לחודש (משרה מלאה), ואילו בתפקידי ניהול אנליטיקה בכירים השכר יכול להגיע לכ-40,000 ש”ח בחודש. גם תפקידי BI, מדען נתונים ומהנדס נתונים מדורגים בטבלאות השכר בין הגבוהים, לעיתים בדומה למפתחי תוכנה מנוסים. לפי הערכות INT College, מנהלי מערכות מידע (CIO) בארגונים גדולים בישראל מגיעים בשיא הקריירה לכ-45,000 ש”ח בחודש, ושכר מנתחי מערכות עם מספר שנות ניסיון מדורג באיזור ה-20–30 אלף ש”ח לחודש – תלוי כמובן בגודל הארגון וסוגו (מגזר ציבורי, חברת הייטק, בנק וכו’).
תוכניות לימוד עדכניות בהנדסת מערכות מידע
בעולם שבו תיאוריה לבדה כבר לא מספיקה, אפקה – המכללה האקדמית להנדסה בתל אביב, מציעה מסלול לימודים שמחבר בין ידע הנדסי עמוק, פרקטיקה עדכנית וקשרים אמיתיים לתעשייה. תוכנית הלימוד בהנדסת מערכות מידע באפקה הותאמה לשינויים ששוק העבודה עובר. במיוחד עם חדירת ה AI והדגש על פרקטיקה. הלימודים כוללים פרויקטים עם חברות חיצוניות, התמחויות ב AI ובינה עסקית, קורסים מבוססי פתרון בעיות, וסגל שמגיע מתוך עולם העבודה עצמו. התוצאה: בוגרות ובוגרי אפקה לא רק מסיימים תואר, הם יוצאים לשוק העבודה עם ניסיון מעשי מוכח, תיק עבודות, ורשת מקצועית שמלווה אותם כבר מהיום הראשון. תוכנית הלימודים באפקה כוללת:
פרויקט גמר מעשי: פרויקט גמר גדול בשנה האחרונה, שבו הסטודנטיות והסטודנטים באפקה מתמודדים עם אתגר פיתוח מערכות בעולם האמיתי. המטרה היא לדמות סביבת עבודה תעשייתית משלב ניתוח הדרישות ועד יישום הפתרון והצגתו. הפרויקט מקנה ניסיון מעשי רלוונטי, ומכין את הסטודנטיות והסטודנטים לאתגרים שיפגשו בקריירה. אפקה משתפת פעולה עם התעשייה בפרויקטים אלו, מזמינה מנטורים מהרצפה התעשייתית ויוצרת חיבורים מקצועיים עוד במהלך הלימודים. כך שהסטודנטיות והסטודנטים יוצאים עם תיק עבודות וניסיון פרקטי שעוזר להם במציאת עבודה.
התמחויות ב AI, Data וחדשנות: לאור הביקוש בשוק, אפקה שילבה מסלולי התמחות חדשניים בתוך התואר. לדוגמה, התמחות המתמקדת במדעים, נתונים ובבינה מלאכותית AI, בה הסטודנטיות והסטודנטים לומדים לעומק למידת מכונה, עיבוד שפה טבעית (NLP), ניתוח נתוני עתק (Big Data) ואלגוריתמים של AI. ההתמחות מכשירה את הבוגרות והבוגרים של אפקה לתפקידים מבוקשים כמו Data Scientist, מהנדסי למידת מכונה ומפתח AI . לצד זאת, קיימות גם התמחויות בטכנולוגיות מערכות מידע ואבטחת סייבר, עם קורסים בקריפטוגרפיה, אבטחת רשתות, בלוקצ’יין ופיתוח מאובטח . התמחות בניהול, כלכלה ואתיקה.
למידה מבוססת פרויקטים ושיתוף עם התעשייה: הלימודים באפקה שמים דגש על התנסות מעשית לאורך התואר, ולא רק בסופו. זה בא לידי ביטוי במעבדות, האקתונים ועוד. שילוב של מרצות ומרצים מהתעשייה בקורסים, סדנאות משותפות עם חברות הייטק.
כלי AI ולמידה דיגיטלית: אפקה מובילה בשילוב כלי בינה מלאכותית בהוראה עצמה. הלימודים כוללים שימוש ב ChatGPT ובכלים דומים לעבודת הצוות או הכתיבה, מיומנויות לפיתוח פתרונות AI . כך שהסטודנטיות והסטודנטים לא רק לומדים על AI באופן תיאורטי, אלא גם רוכשים מיומנויות בשימוש בכלי AI קיימים, מיומנות שתהיה הכרחית בעבודה היומיומית בהייטק העתידי.
לסיכום, הנדסת מערכות מידע הוא תחום מובחן שעומד בפני עצמו, בעל אופי אינטרדיסציפלינרי. המהנדסות והמהנדסים בתחום מפתחים מומחיות כיצד לרתום טכנולוגיה לטובת יעדי הארגון. הבחירה במסלול הנדסת מערכות מידע מתאימה במיוחד למי שרוצה להיות בחזית הטכנולוגיה וגם בקשר ישיר עם עולם העסקים והניהול, שילוב שמאפשר השפעה רחבה בארגון וקריירה יציבה ומתגמלת. המקצוע מציע גיוון תפקידים (אנליסט, מנהל פרויקט, מהנדס פתרונות, מנהל מערכות מידע, יועץ טכנולוגי ועוד) ויכולת להשתלב כמעט בכל מגזר: מחברות הייטק, דרך בנקים ובריאות, ועד למגזר הציבורי. בכל מקום שיש מידע שצריך לנהל ולהפיק ממנו תובנות. זהו ייחודו ויתרונו הגדול של התחום בעידן הדיגיטלי.