דיווחים זרים מצביעים על פעילות יוצאת דופן במרחב האווירי של עיראק בה מעורבים לכאורה מטוסי קרב ישראליים אשר טסו עד סמוך לגבול עם איראן. הטיסות בוצעו על פי הדיווחים בתמיכת צי ההספקה והתדלוק האמריקאי ודווחו פיצוצים קוליים בכמה אזורים בעיראק.
על פי ההערכות המבוססות על מקורות המעורבים בפרטים, מטרת המהלך אינה בהכרח תקיפה מיידית אלא מהלך הטעיה פסיכולוגית מתוחכמת שמטרתה לבלבל את הפיקוד האיראני ולשחוק את ערנותו.
ההערכה היא כי הפעילות האווירית הזו היא חלק מ"משחק מוחות" אסטרטגי. המטרה היא להפוך את הנוכחות של מטוסי קרב ישראליים במרחב האווירי הקרוב לאיראן לשגרה. באופן זה, ברגע האמת של תקיפה מבצעית, היא תיתפס על ידי האויב כעוד "תרגיל" שגרתי.
דפוס הפעולה הנוכחי דומה לטקטיקה שדווחה לכאורה בעבר לפני תקיפה באיראן. לפי מקורות שונים, לפני המבצע הקודם בוצע "טיזינג" במשך כחודש שכלל חדירות חוזרות ונשנות למרחב, הגעה עד לגבול וחזרה מדי לילה. התכלית הייתה ליצור שחיקה של מערכות ההגנה והפיקוד באיראן, עד כדי כך שבמהלך התקיפה האמיתית, ההנהגה האיראנית הייתה בטוחה כי מדובר בפעילות שגרתית נוספת.
הפרט בדבר תמיכת צי ההספקה והתדלוק האמריקאי הוא משמעותי במיוחד. טיסה עמוקה לתוך עיראק עד סמוך לגבול איראן מחייבת יכולת תדלוק אווירי. סיוע לוגיסטי אמריקאי לפעולה מעיד על:
אישור לפעולה: תמיכה כזו עשויה להצביע על "אור ירוק" לפעילות במרחב, המאפשרת למטוסי חיל האוויר הישראלי לפעול בטווחים ארוכים.
שיפור טווח ומשקל: היכולת לתדלק באוויר מאפשרת למטוסי הקרב לשאת חימוש כבד יותר במקום דלק נוסף, ובכך לשמור על נוכחות ארוכה ואפקטיבית יותר באזור המבצעי.
הפעילות הנוכחית, המאופיינת בטיסות עומק ובהפרת מחסום קול, מחדדת את רמת המתח בין ישראל לאיראן. בין אם מדובר באיום מיידי ובין אם זוהי פעולת הטעיה מתוכננת, המסר לאיראן הוא אחיד: לישראל יש את היכולת והכוונה לפעול גם במרחק רב, בדרך ובעיתוי שתבחר.
