אחת השאלות המרכזיות העולות מהעימות בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין ראש השב"כ רונן בר נוגעת לשעות הקריטיות שקדמו למתקפת הטרור ב-7 באוקטובר. למרות שהשב"כ קיבל התרעות מדאיגות במהלך הלילה, נדרשה שעה ארוכה עד שהמידע הגיע ללשכת ראש הממשלה, ואף אז – נתניהו עצמו לא הועבר מהשינה.
על פי הנתונים שנחשפו עד כה, ראש השב"כ קיים הערכת מצב בשעה 05:15 לפנות בוקר, ולטענתו הנחה להעביר עדכון למזכירו הצבאי של ראש הממשלה. אולם, בפועל השיחה בין נציג השב"כ למזכיר הצבאי של נתניהו התקיימה רק בשעה 06:13, כשעה לאחר מכן – ורק כ-16 דקות לפני תחילת המתקפה.
שעה זו מעלה תהיות קשות: מדוע נדרשה למנגנון הביטחוני הבכיר ביותר בישראל שעה שלמה להעביר מידע קריטי לדרג המדיני הבכיר ביותר? ומדוע לא נעשה ניסיון ישיר להעיר את ראש הממשלה, על אף חומרת ההתרעות?
שיחה שנקטעה באזעקות.
נקודה דרמטית נוספת אירעה בשעה 06:25, כאשר התקיימה שיחה בין לשכת ראש הממשלה ללשכת שר הביטחון. שיחה זו נקטעה באמצעה כאשר החלו להישמע אזעקות בדרום הארץ, דקות ספורות לפני פריצת מחבלי חמאס לשטח ישראל.
לשכת ראש הממשלה טוענת כי במקום להעיר את נתניהו באופן מיידי עם קבלת ההתרעות המודיעיניות המדאיגות, השב"כ העדיף לעקוב אחר הנהלים הרגילים והדוחות הועברו בערוצים הרגילים, מה שגרם לעיכוב קריטי.
בין השורות: האם נמנעה התערבות הדרג המדיני?
מומחי ביטחון מצביעים על האפשרות שהשב"כ לא העריך נכון את חומרת האיום המתפתח, ולכן לא מצא לנכון להעיר את ראש הממשלה באמצע הלילה. אחרים מעלים את האפשרות שהייתה כאן כשל מערכתי בפרוטוקול ההעברה של מידע קריטי בשעת חירום.
ביני בן מנחם, לשעבר בכיר במוסד, אמר בראיון לתקשורת: "אחת השאלות המטרידות היא מדוע גורמי הביטחון לא הרימו טלפון ישירות לרה"מ כשזיהו התפתחות חריגה. זה לא עניין של נהלים, אלא של הפעלת שיקול דעת בזמן אמת."
השאלה האם העברת המידע בזמן לדרג המדיני הייתה משנה את תוצאות אותו בוקר גורלי תמשיך ללוות את חקירת הכשלים של ה-7 באוקטובר, ותעמוד במרכז ועדת החקירה הממלכתית שתוקם בעתיד לבחינת האירועים.
בינתיים, העימות בין נתניהו לבר ממשיך להחריף, כשכל צד מאשים את הצד השני בכשלים שהובילו לאסון הגדול ביותר בתולדות מדינת ישראל מאז מלחמת יום הכיפורי
