פדרו רודריגס פילהו נולד ב-29 באוקטובר 1954 בחווה קטנה בסנטה ריטה דו ספוקאי, מדינת מינס ז'ראיס שבברזיל. עוד לפני שראה אור, גורלו נחרץ באלימות, הוא נולד עם גולגולת פגועה כתוצאה מכך שאביו בעט שוב ושוב בבטנה של אמו ההרה במהלך מריבות אלימות. זוהי תחילתה של אחת הסאגות הפליליות המטרידות והמורכבות ביותר בהיסטוריה של ברזיל.

האלימות המשפחתית לוותה את רודריגס לאורך כל ילדותו. אביו המשיך להתעלל בו ובאמו באכזריות, ויצר סביבה רוויית פחד וטראומה. בגיל 13, רודריגס טען שהרגיש לראשונה את הדחף להרוג, כשבמהלך מריבה עם בן דוד מבוגר שהכה אותו, הוא הבט אליו מהקרקע ואמר "אני הולך להרוג אותך". על פי האגדה, הוא אף ניסה לדחוף את בן דודו למכבש קנה סוכר, אך התחרט ברגע האחרון והציל אותו.

בגיל 14, רודריגס ביצע את הרצח הראשון שלו – מעשה שיגדיר את כל חייו. כשאביו פוטר מתפקידו כשומר ביטחון בבית ספר בעקבות האשמות על גניבת אוכל מהמטבח, רודריגס החליט לנקום. הוא לקח את רובה הציד של סבו, הלך לבניין העירייה וירה למוות בסגן ראש העיר שפיטר את אביו. לא הסתפק בכך – הוא המשיך והרג גם את השומר שחשד שהוא היה זה שגנב את האוכל והאשים את אביו.

לאחר הרצח הכפול, רודריגס הפך לאדם מבוקש וברח לאזור מוגי דאס קרוזס בסאו פאולו. שם החל שלב חדש ומטריד בחייו – הוא החל לשדוד מאורות סמים ולהרוג סוחרי סמים, מה שהפך אותו לסלב צדק בשם "פדרינהו מאטדור" – פדרו הרוצח הקטן.במהלך השנים שבין גיל 14 ל-19, רודריגס פגש והתאהב במריה אפרסידה אולימפיה, שקרא לה בחיבה "בוטינהא" (מגף קטן). היא הייתה אלמנה של ברון סמים מקומי, ורודריגס נטל על עצמו את "חובותיו" של בעלה המנוח – כולל הריגת שלושה יריבים. השניים עברו לגור יחד ובוטינהא נכנסה להריון, אך האושר לא נמשך זמן רב.

מנהיג כנופיה יריב רצח את בוטינהא במטרה לפגוע ברודריגס. המעשה הזה הפך את רודריגס למפלצת נקמה אמיתית. הוא יצא למסע נקמה אכזרי, עקב אחר כל מי שהיה קשור לרצח של אהובתו, עינה ורצח אותם אחד אחד. הפרטים המדויקים של מה שקרה נותרו לא ידועים, אך על פי הדיווחים, הוא וחבריו הרגו שבעה אנשים ופצעו 16 נוספים במהלך חתונה שאירגן מנהיג הכנופיה.

כשרודריגס כבר הגיע לכלא, הוא גילה שאביו נמצא אף הוא מאחורי סורג ובריח – בגין רצח אמו של רודריגס ופירוק גופתה במצ'טה. הידיעה הזאת הציתה בו זעם שלא ייתואר. רודריגס תכנן בקפידה את הנקמה שלו, הגיע לתא של אביו ודקר אותו 22 פעמים. אך הוא לא הסתפק בכך – הוא חתך את לבו של אביו ואכל חלק ממנו."פשוט לעסתי אותו", סיפר רודריגס מאוחר יותר. "חתכתי את קצה הלב שלו ולעסתי אותו, ואז זרקתי אותו על הגוף שלו". הוא הסביר שהבטיח נקמה על ארון אמו, ופעל על פי ההבטחה הזאת.רודריגס נעצר לראשונה ב-24 במאי 1973, בגיל 18, ובילה את רוב שנות חייו הבוגרות בכלא. גם מאחורי סורג ובריח הוא המשיך ברצח, והרג על פי הדיווחים כ-47 אסירים עמיתים. חלקם נרצחו בגלל הפשעים שביצעו – בעיקר אנסים – ואחד אף נהרג כי הוא נחר חזק מדי.

במקרה אחד, כשהועבר ברכב עם אסיר אחר, שניהם כבולים באזיקים, הוא הרג את האסיר במהלך הנסיעה מבלי שהמשטרה שמה לב. כשפתחו את דלת הרכב ומצאו את האסיר מת, רודריגס הסביר בפשטות שעשה זאת כי האיש היה אנס.למרות שנידון ל-126 שנות מאסר שגדלו בסופו של דבר ל-400 שנה, החוק הברזילאי באותה תקופה הגביל את תקופת המאסר המקסימלית ל-30 שנה בלבד. לכן, ב-2007, לאחר 34 שנים מאחורי סורג ובריח, רודריגס שוחרר.השחרור הראשון של רודריגס היה קצר יחסית. ב-2011 הוא נעצר שוב בגין הסתה למהומות ואיום על אסירים, פשעים שביצע בתקופת מאסרו בסאו פאולו. הוא נידון לשמונה שנות מאסר, אך שוחרר ב-2018 לאחר שבע שנים בגין התנהגות טובה.

לאחר השחרור השני ב-2018, רודריגס עבר מהפך מפתיע. הוא הקים ערוץ יוטיוב בשם "פדרינהו EX מאטדור" (פדרינהו לשעבר רוצח), שבו עסק בפרשנות על פשעים מודרניים, פעל נגד אלימות כנופיות וחינך הציבור שמעשים פליליים אינם דבר להתגאות בו.בתוך זמן קצר, הערוץ שלו זכה לפופולריות עצומה וצבר למעלה מ-250,000 מנויים. רודריגס השתמש בפלטפורמה כדי לחלוק את מחשבותיו על פשעים שזעזעו את ברזיל ולהזהיר צעירים מפני חיי פשע. "אלו פשעים שמתריסים אותנו, מלאים בשקרים, ומסיימים את האושר של האדם", אמר בסרטונים שלו.במקביל, הוא אף הוציא אוטוביוגרפיה בשם "אני לא מפלצת", בה ניסה לספר את סיפורו מנקודת מבטו וליצור דימוי של אדם שמתחרט על מעשיו. רודריגס הכריז שהוא חזר בתשובה, הפך לקתולי ונשבע לא לבצע עוד פשעים.סיפורו המדהים של רודריגס לא עבר מתחת לרדר.

הסופר ג'ף לינדזי קיבל השראה מסיפורו ויצר את דמותו של דקסטר מורגן – הגיבור הראשי בסדרת הרומנים "דקסטר" ובהמשך בסדרת הטלוויזיה המצליחה. כמו רודריגס, גם דקסטר הוא רוצח סדרתי שמתמחה בהריגת רוצחים ופושעים אחרים.מבחינה פסיכולוגית, רודריגס היה מקרה מורכב ומעניין. פסיכיאטרים תיארו אותו כ"הפסיכופת המושלם", בעוד אחרים העדיפו לסווג אותו כסוציופת. דו"ח פסיכולוגי רשמי אבחן אותו עם תכונות פרנואידיות ואנטי-חברתיות.

הקרימינולוגית אילנה קסוי הציעה תיאוריה בה רודריגס היה רוצח סדרתי מסוג "נוקם/לוחם צדק" בעל אינטליגנציה רבה וזיכרון כמעט צילומי, שבנה את כל זהותו על פני הרציחות שלו. למרות האכזריות שלו, אנשים רבים תיארו אותו כאדם כריזמטי, עליז וחכם.מה שהפך את רודריגס ליוצא דופן בין רוצחים סדרתיים היה הקוד המוסרי שפיתח לעצמו. הוא טען שרק הרג אנשים ש"מגיע להם" – סוחרי סמים, אנסים, רוצחים ופושעים אחרים. למרות הניסיונות להתרחק מחיי האלימות, סיפורו של רודריגס הסתיים בטרגדיה. ב-5 במרץ 2023, בערך בשעה 10 בבוקר, הוא היה מחוץ לביתו במוגי דאס קרוזס. שלושה גברים ירו עליו מרכב שחור. לאחר שפצעו אותו קשות, אחד התוקפים ניגש אליו וחתך את גרונו בצורה כה עמוקה עד שהפציעה הייתה כמעט כריתת ראש.

התוקפים אמרו לבן משפחתו של רודריגס: "זה לא קשור אליך. קח את הבת שלך ונכנס פנימה". הם ברחו במכונית אחרת, והמשטרה מצאה מאוחר יותר את הרכב הנטוש ומטען תחמושת בקרבת מקום. המניע לרצח עדיין לא ברור, אך הרשויות חושדות שמדובר ברצח נקמה. עד היום לא נעצרו חשודים.

פדרו רודריגס פילהו נותר דמות שנויה במחלוקת בברזיל ובעולם. מצד אחד, הוא היה רוצח אכזרי שלקח את חייהם של עשרות אנשים בדרכים נוראיות ביותר. מצד שני, העובדה שרוב קורבנותיו היו פושעים בעצמם, יחד עם סיפור הילדות הטראומטי שלו, יצרו סביבו הילה של "לוחם צדק".

סיפורו מעלה שאלות מורכבות על צדק, נקמה וטבעה של אלימות. האם אדם שחווה טראומה כה קשה יכול להיחשב אחראי במלואו למעשיו? האם יש הצדקה כלשהי לרצח של פושעים על ידי אזרח פרטי? אלו שאלות שהחברה הברזילאית, וחברות אחרות, ממשיכות להתמודד איתן.

מותו האלים של רודריגס, כמעט בדיוק 50 שנה אחרי מעצרו הראשון, מסמל את המעגל האלים שליווה אותו כל חייו. איש שחי בחרב, מת בחרב – וסיפורו ממשיך להדהד כאזהרה מפני המחיר האיום של אלימות ונקמה.עובדה מעניינת היא שלמרות הפשעים הנוראים שביצע, רודריגס זכה להערצה מסוימת בקרב חלקים מהציבור הברזילאי. הקרימינולוגית שחקרה אותו הציעה שהוא אולי ייצג "שיקוף של החברה במדינה שבה רק 10 אחוז מהרוצחים מובאים לדין". בחברה שבה המערכת המשפטית נתפסת כלא מתפקדת, דמותו של רודריגס עשויה להיתפס כמי שמספקת צדק פואטי.