במהלך העסקה הראשונה לשחרור חטופים, שנערכה לאחרונה, שוחררו מספר אסירים ביטחוניים פלסטינים בתמורה לשחרור חלק מהחטופים הישראלים. כעת, חושף שירות הביטחון הכללי (שב"כ) נתון מדאיג: כ-50% מהאסירים ששוחררו בעסקה זו כבר חזרו לעסוק בפעילות טרור.
מידע זה מעלה שאלות קשות בנוגע ליעילותן ולסיכונים הטמונים בעסקאות שחרור אסירים. בעוד שמטרתן העיקרית של עסקאות אלו היא להשיב את החטופים הביתה, הן טומנות בחובן פוטנציאל ממשי להגברת הטרור ולסיכון ביטחונם של אזרחי ישראל.
הנתונים של השב"כ מצביעים על כך שאחוז ניכר מהמשוחררים רואים בשחרורם הזדמנות לחזור לפעילות עוינת. חזרה זו לפעילות טרור עלולה להתבטא בתכנון ובביצוע פיגועים, גיוס פעילים חדשים, והכוונת פעולות טרור מרחוק.
גורמים בשב"כ מציינים כי הם עוקבים מקרוב אחר פעילותם של המשוחררים ומנסים לסכל כל ניסיון לפגע. עם זאת, המעקב אחר מספר כה גדול של אנשים שהוכיחו את נכונותם לחזור לטרור מהווה אתגר משמעותי עבור מערכת הביטחון.
החשיפה של נתונים אלה צפויה לעורר דיון ציבורי נוקב בנוגע למחירן של עסקאות שחרור אסירים והאיזון בין השבת החטופים לבין שמירה על ביטחון המדינה. יהיה צורך לבחון מחדש את הקריטריונים לשחרור אסירים ולמצוא דרכים יעילות יותר למנוע מהם לשוב ולעסוק בטרור לאחר שחרורם.
