.יומיים קטלניים של מתקפות טילים מאיראן הותירו את ישראל המומה וכואבת, עם למעלה מ-20 הרוגים. הסיפורים הקשים מפתח תקווה, שם ממ"ד ספג פגיעה ישירה וגבה את חייהם של בני זוג, ומתל אביב, בה ממ"ד אחר נהרס אך למרבה המזל היה ריק, העלו שאלות מטרידות: האם המרחב המוגן, סמל הביטחון שלנו, באמת מסוגל לעמוד בפני איום ישיר? והאם יש הבדל מהותי בין סוגי המיגון השונים?
כשפגיעה ישירה פוגשת ממ"ד: האמת הלא נוחה
השאלה הראשונה שצפה ועולה היא כואבת: האם הממ"ד, שהפך לחלק בלתי נפרד מחיינו, מתוכנן לעמוד בפגיעה ישירה של טיל? התשובה של רמי לוי חד משמעית: "מרחבים מוגנים לא מתוכננים לפגיעות ישירות, בטח לא של טילים במשקלים כאלה, וגם לא למשקלים הרבה יותר קלים. הממ"ד מגן מפני הדף ורסיסים בעיקר." הוא מבהיר כי גם רקטות קלות מעזה עלולות להוות אתגר בפגיעה ישירה.
אבל יש גם צד אופטימי: "אם אתה בתוך ממ"ד, אתה סטטיסטית מוגן הרבה יותר טוב מאשר כשאתה לא בתוך ממ"ד." כלומר, למרות המגבלות, הממ"ד הוא עדיין קו ההגנה המשמעותי ביותר הזמין לאזרח.
קריסה מוחלטת: המבצר שבתוך הבית
מה קורה כשהבניין כולו קורס? האם הממ"ד נועד לשרוד תרחיש קיצוני כזה? "המרחבים המוגנים כעיקרון מחוזקים יותר מהמבנה עצמו," מסביר לוי. "מגדל הממ"דים הוא חלק מהשלד, לכן הוא אזור מאוד-מאוד קשיח. זה נדיר מאוד שהבניין כולו קורס, גם במקרה של חימושים כבדים כמו במקרה הנוכחי." למעשה, לוי מציין שבמבנים עם ממ"דים, הגרעין המחוזק של הממ"ד אף מחזק את הבניין כולו. במקרה חריג של קריסה מלאה, הממ"ד עדיין אמור לספק הגנה.
"איומי ייחוס" וגבולות היכולת
עד כמה חזק יכול להיות ממ"ד? לוי מדבר על "איומי ייחוס" – סף מסוים של עוצמה שהממ"ד מתוכנן לעמוד בו. "בטח שלא פגיעה ישירה, כי במקרה כזה הוא לא רלוונטי," הוא אומר, ומבהיר כי היעילות היא ב"פגיעה במרחק יחסית קרוב." ישנם מרכיבים רבים, מעבר להדף ורסס, המשפיעים על יכולת הגוף לעמוד בעומסים. "אם האיום שהוגדר הוא פיצוץ של טון חומר נפץ במרחק של עד 100 מטרים, אז אם הקירות הם בעובי של 50 ס"מ, הממ"ד יעמוד גם בפני פיצוץ במרחק של 80 מטרים," הוא מדגים.
אחידות מול עובי: תקני הממ"דים בישראל
האם כל הממ"דים זהים? לוי מסביר שהם נבנים לפי מפרט קבוע שמפרסם פיקוד העורף, אך כמות הפלדה והבטון יכולה להשתנות. יש הבדל בין מינימום ההגנה הנדרש מפני הדף לבין מינימום לקיום הבניין בתקני רעידות אדמה, למשל. "בניינים יותר גבוהים, מן הסתם יהיו בקירות יותר מתכת מאשר בבניינים נמוכים," הוא אומר. עם זאת, המינימום הקבוע אחיד לכל המרחבים המוגנים, ונקבע לפי טבלאות המבוססות על ניסויי פיצוץ בארץ, יחד עם מידע אמריקני והערכות פיקוד העורף.
התקנים קובעים:
* קיר חוץ עם חלון: עובי של 30 ס"מ לפחות.
* שני קירות חוץ: קיר אחד 30 ס"מ, השני 25 ס"מ.
* שלושה קירות חוץ: כולם 30 ס"מ.
* כמות הפלדה: משתנה לפי גובה הקיר, בערך כל חצי מטר.
"אין ממ"ד שנבנה במדינת ישראל שלא עומד במינימום שקבע פיקוד העורף."
ממ"ד, ממ"ק או מקלט: מי מגן טוב יותר?
האם יש הבדל משמעותי ביכולת המיגון בין ממ"ד (מרחב מוגן דירתי), ממ"ק (מרחב מוגן קומתי) או מקלט ישן? "המקלטים הישנים נבנו לאיום של הפצצות מהאוויר בלבד," מסביר לוי. "ממ"דים נבנו מתוך העובדה שאין מספיק זמן לרדת מהקומה העליונה למקלט." בהמשך, הממ"ד קיבל תוספות כמו עמידות לרעידות אדמה, והפך לכלי עזר לחיזוק כלל המבנה. "בעיקרון כל המרחבים המוגנים מגינים באותה המידה."
האם מיקום המקלט מתחת לקרקע מעניק לו יתרון? לוי, שמשרת גם במוקד 104 של פיקוד העורף, משיב בהחלטיות: "מבחינתנו מיגון תקני הוא מיגון תקני. המקלט בבסיס הבניין הוא תקני והם כולם תקינים באותה מידה."
חדר מדרגות ונקודת התורפה: החלון בממ"ד
"הפעם, בניגוד לסבבים קודמים, נשמעו אנשים שאומרים שחדר מדרגות אינו יכול להגן עוד," מציין המראיין. לוי מאשר שוב את הנחיות פיקוד העורף: "בתור מי שיושב במוקד 104 ומנחה אזרחים ששואלים שאלות במדרג המיגונים, קיים גם חדר מדרגות."
ומה לגבי החלון בממ"ד? האם הוא "עקב אכילס"? החלון תוכנן לעמוד בהדף כמו הקיר, הוא עבר ניסויי פיצוץ ונמצא עמיד בפני איום הייחוס. עם זאת, יש לו "נקודת חולשה נגד רסיסים," מודה לוי, אם כי מדגיש ש"האירוע שאנחנו חיים בו הוא לא אירוע של רסיסים, אלא אירוע של הדף." חיוני לוודא שהחלון, כולל כנפי הפלדה, סגור על בריח.
כזכור, לפני כארבע שנים נהרג עידו אביגל ז"ל מרסיס שחדר דרך חלון ממ"ד. בעקבות האירוע, פיקוד העורף הורה על החלפת לוחות הפלדה בחלונות הממ"דים בעוטף עזה בלוחות עבים יותר. חשוב לוודא "שאין אור שחובר בין שתי הפלטות", כחלק מתחזוקה שוטפת של המרחב המוגן.
הוספות ושיפורים: האם הם באמת אפקטיביים?
מה לגבי ממ"דים שנוספו לבתים קיימים? "הוא ממש לפי אותם תקנים, אפילו תקנים יותר מחמירים כי הוא תוספת, והוא בדרך כלל חיצוני למעטפת הבניין," מסביר לוי. כלומר, ממ"ד שנוסף מאוחר יותר יעיל לא פחות, ואף עשוי להיות חזק יותר.
ובמקרים שאין אפשרות להוסיף ממ"ד, והיה נהוג לבצע "שיפור מיגון" לחדר רגיל? "זה מרחב תקני, אבל הוא עומד באירוע שהוא קצת יותר קטן," מסכם לוי. "עם זאת, עדיין הוא מרחב מוגן שריר וקיים." במקרים אלה, יש רק לוודא שמרכיביו (חלון ודלת) פועלים כהלכה.
הבהרה זו, המבוססת על דברי המומחים, מספקת תמונה מורכבת על יכולות המיגון בישראל. האם אנחנו יכולים להיות רגועים יותר כשאנחנו נכנסים לממ"ד הבא?
