הפסקת האש בין ישראל לאיראן, שהוכרזה לפני יומיים, טרם החזירה את המנהיג העליון של איראן, עלי חמינאי, למרחב הציבורי. חמינאי ממשיך להסתתר בבונקר, מנותק מהעולם החיצון, מחשש שיחוסל. היעדרותו מעוררת דאגה גוברת ברחבי המדינה, מהציבור הרחב ועד לצמרת השלטון, שם כבר החלו מאבקי כוח על עתידה של איראן.
פזשכיאן והמתונים: היד על העליונה?
לפי דיווח ב"ניו יורק טיימס", נשיא איראן, מסעוד פזשכיאן, והפלג המתון בהובלתו, הם אלו ש"ידם על העליונה" במאבק על השלטון. ארבעה בכירים איראנים שצוטטו בדיווח אישרו כי בהיעדרו של חמינאי, פוליטיקאים ומפקדים צבאיים יצרו בריתות ביניהם, בניסיון להשתלט על המדינה ביום שאחרי האייתוללה.
פזשכיאן, שנבחר לתפקידו בשנה שעברה ונחשב לגורם מתון יחסית במשטר האייתוללות, כבר אותת בפומבי על נכונותו לחזור לשולחן המשא ומתן עם ארצות הברית, גם לאחר שטראמפ הפציץ את מתקני הגרעין של איראן. בין בעלי בריתו נמנים ראש הרשות השופטת, ע'ולם-חוסיין מוחסני-אג'יי, המקורב לחמינאי, והמפקד החדש של הכוחות המזוינים, עבד אל-רחים מוסאווי.
"הגיע הזמן לשנות את אופן ניהול המדינה"
בישיבת הקבינט אתמול, אף אותת נשיא איראן ש"הגיע הזמן לשנות את אופן ניהול המדינה". לדבריו, "המלחמה והאחדות בקרב אנשינו יצרו הזדמנות לשנות את השקפותינו על הממשל. זוהי הזדמנות פז לשינוי". פזשכיאן הבטיח להפוך את איראן למשגשגת יותר ואף פתוחה יותר למערב.
המנהיג הנעדר: איך מתקבלות ההחלטות?
כמנהיג העליון, לחמינאי יש את "המילה האחרונה" בכל ענייניה המדיניים המרכזיים של איראן. הוא גם מכהן כמפקד העליון של הכוחות המזוינים, ועל כן אמור היה לאשר כל החלטה צבאית משמעותית במסגרת המלחמה, כמו המתקפה על הבסיסים האמריקניים בקטר או הסכם הפסקת האש עם ישראל.
השאלה כיצד הצליח חמינאי, אם בכלל, לאשר החלטות בנוגע למלחמה כשהוא מוגדר "מנותק קשר" נותרה פתוחה. בנו של מפקד במשמרות המהפכה ויועץ בכיר למנהיג העליון, חמזה ספאווי, אמר כי באיראן עדיין סבורים שישראל עשויה לחסל את חמינאי, אפילו במהלך הפסקת האש. לכן, לדבריו, הוחלט "לאכוף פרוטוקולי ביטחון קיצוניים, בהם הגבלת התקשורת של חמינאי עם העולם החיצון".
"ישנה תפיסה פרגמטית שמאמצת את ניהול המדינה ביציאה מהמשבר הזה," אמר בנו של היועץ הבכיר של חמינאי, "על-ידי העצמת מנהיגים אחרים, כמו הנשיא פזשכיאן".
היעדרותו הממושכת של חמינאי והמאבקים הפנימיים המתפתחים מעלים שאלות רבות לגבי עתידה של איראן, והאם הנשיא המתון יצליח לנצל את ההזדמנות לשינוי משמעותי במדיניות המדינה.
