בשיתוף חושפני ונוגע ללב, חשפה הדוגמנית אלכסה דול אירוע מטלטל שחוותה לפני תשע שנים, כשהייתה דוגמנית צעירה בת 23 שהוזמנה לפסטיבל קאן. דרך פוסט אישי בחשבון האינסטגרם שלה, פתחה דול צוהר לחוויה טראומטית שהותירה בה צלקות עמוקות ולמסע הריפוי המורכב שעברה בעקבותיה.
"זה קרה לפני 9 שנים. הייתי בת 23 טסתי לחופשת החלומות בפסטיבל קאן בריביירה הצרפתית," כתבה דול, מתארת כיצד הוזמנה יחד עם שתי חברות דוגמניות לחופשה קסומה לכאורה, עם הבטחות להיחשף לעולם הזוהר והכוכבים. אך האידיליה התנפצה כשפגשה "אחד האנשים הכי חזקים בעולם בתחום הסרטים, הקולנוע, הדוגמנות ובכלל," איש בעל השפעה שזיהה את נקודות התורפה הרגשיות שלה. "הוא קלט. כל הטורפים קולטים. יש להם חוש מיוחד לילדות ממעמד ביניים נמוך, עם ערך עצמי נמוך ומערכת פנימית חלשה," היא חושפת בכנות את הדינמיקה הפוגענית שהתפתחה.
בהמשך הפוסט, מתארת דול את הרגעים הקריטיים שבהם התעלמה מאזהרות פנימיות ומתחושות הבטן שלה, כמהה להאמין בהבטחות לתהילה וקריירה זוהרת: "את רוצה עבורך חיים אחרים. טובים יותר. בלי קושי כלכלי." רגעים אלו הובילו לאירוע טראומטי שאותו היא אינה מפרטת, אך מתמקדת בהשלכותיו הרגשיות העמוקות: "אחר כך? מתחיל הסבל האמיתי. כי את לא מאשימה אותו. את מאשימה את עצמך." בכנות נדירה, היא חולקת את הפרדוקס הכואב שחוותה: "מוזר לא? איך קורבנות אלימות מאשימים את עצמם? הסיבה פשוטה. אנחנו מסוגלים להתמודד עם אשמה עצמית, אבל לא עם התחושה שהעולם לא הוגן."
במהלך השנים שחלפו מאז האירוע, עברה דול תהליך ארוך ומורכב של התמודדות עם טראומה, הענשה עצמית וריפוי. "בזכות התהליך הארוך הזה, שנים של הענשה עצמית. פגשתי אותי. ואת כל הכאב. והאשמה. והבושה. והגועל. וחיבקתי אותם," היא כותבת, מתארת כיצד למדה לסלוח לעצמה ולהבין את מניעיה. בשנים אלו התמודדה גם עם הפרעת אכילה קשה, כפי שסיפרה למגזין של mako: "הייתי כל כך בשנאה ובפגיעה עצמית עם הבולימיה… באינסטגרם היה נראה שאני על גג העולם, ובמציאות הייתי בתחתית של התחתית."
את הפוסט מסיימת דול במסר מעצים לקורבנות תקיפה מינית: "מוקדש לכל נפגעות ונפגעי תקיפות מיניות. אתם לא אשמים. לא משנה איך פעלתם – חבקו את עצמם." עדותה האמיצה של דול משקפת לא רק את המסע האישי שלה מטראומה לריפוי, אלא מספקת גם מודל של כוח והתגברות לאחרים שחוו חוויות דומות. במילותיה שלה: "הבחירה אם לתת לזה להרוס אותנו או לבנות אותנו – היא רק שלנו," משפט שהפך למסר מרכזי בסיפור ההתמודדות והצמיחה האישית שלה.
