הכתב המוכשר של ידיעות נדב איל חושף הבוקר את מאורעות אותו הלילה. שעות הבוקר המוקדמות של 7 באוקטובר, לפני שלוש וחצי, התקבלה החלטה להעיר את הרמטכ"ל.הסימנים שהתקבלו מעזה היו מגומגמים, והפיקוד הבכיר של אמ"ן היה בשינה עמוקה. בשלב הזה, רל"ש הרמטכ"ל החליט שהתרעת שב"כ על פתיחת הסימים הישראליים ברצועה וסימנים נוספים הקשורים לאמצעי חירום של חמאס מצדיקים את עדכון הרמטכ"ל
אם כבר התעוררנו, אמר הרמטכ"ל לבן שיחו – נעשה את זה מסודר. אלוף פינקלמן היהבשיחה. הרמטכ"ל ביקש שיעלו אותו לשיחה רחבה יותר. שיחה כזו קרויה "שיחת מפקדים"; היא לא חיתוך מצב רשמי. זו התרחשה כעבור כ-20 דקות.
הרמטכ"ל יצא מחדר השינה והלך לחדר העבודה. ושם קרה דבר מעניין מאוד: הלוי ניסה לעבד מה שנאמר לו. הוא נטל דף נייר והחל רושם לעצמו מה יכולה להיות המשמעות של הסיגנלים המודיעיניים שהתקבלו מרצועת עזה. בדיעבד, שר הביטחון לשעבר, יואב גלנט, יודע על הפתק ההוא. גם אחרים, במטכ"ל.
מה כתוב שם בדיוק, אינני יודע. תכליתו של הרמטכ"ל הייתה לבחון את הנחות היסוד שלו ותרחישים אפשריים. על עניין אחד יש הסכמה: דבר ממה שנכתב שם איננו פלישה רבתי למדינת ישראל, פיגוע אסטרטגי או משהו שמתקרב לכך.
הרושם שעלה מהדיונים הוא שחמאס אולי מכין משהו, אבל זה לא מיידי. בלשון מקצועית: לא טז"מי, לא בטווח זמן מיידי. זה ההקשר שרבים מחמיצים – הדיונים נערכים תחת ההסכמה הגורפת שייתכן שיקרה משהו – אבל לא בלילה.
על פי ידיעות, ההנחה הייתה שלפני מהלך גדול של חמאס, בוודאי מלחמה כוללת, יתקבל מודיעין איכותי ומדויק מאגף המודיעין.