אימה שירה שיתפה הבוקר (ראשון) בריאיון לכאן רשת ב' על מצבה של בתה, וחשפה את הזעם של החטופות על השבעה באוקטובר. "לירי אומרת לנו שהן כועסות על איך כבשו את המוצב. הכעס היה על המפקדים שלא הייתה מספיק שמירה".
על "טקס" השחרור של חמאס בזמן שחרור התצפיתניות, אמרה שירה: "זה היה ספונטני. חמאס רצה שהן ידברו, והן לא רצו. הן ראו את ההמון ואמרו 'אנחנו לא נצא חלשות, נצא גיבורות'. הן יצאו מנצחות, הן אמרו 'הם לא ישברו אותנו'.
אימה של לירי שיתפה כי התצפיתניות חששו לחייהן בשבי: "כל הזמן. הן עברו שם המון דברים. כרגע לירי מספרת רק את הדברים הטובים, היא אומרת שלדברים הרעים יהיה זמן. היו הרבה התעללויות, גם אם לא פיזיות. זה תהליך ארוך, מה שהחזיק אותן זה הביחד".
על הקשר המיוחד עם חברתה אגם ברגר, ששוחררה כמה ימים אחרי לירי: "הן מדברות עם העיניים. כשהיינו בבית חולים הרגשנו שהחיבור ביניהן עושה טוב, הן לא צריכות לדבר. זה קשר שאנחנו גם לעולם לא נבין. אסרו עליהן להחזיק ידיים ולהתחבק. כל הזמן הסתכלו עליהן, וישנו לידן בחדר. אין רגע מנוחה, כל הזמן היו בביקורת". לדבריה, התצפיתניות היו יושבות שעות בשבי לעשות צמות: "רק כך הן יכלו להחזיק אחת את השנייה".
שירה סיפרה בהתרגשות על החיים עם לירי אחרי השבי: "אנחנו שבועיים אחרי ואנחנו עדיין לא מאמינים, זו תחושה שאי אפשר להסביר. בבית אנחנו כל היום נוגעים בלירי, הולכים אחריה לכל מקום כדי שהיא לא תיעלם לנו פתאום".
