בחודשים האחרונים הפכה יערה זרד לדמות המרכזית של רצועת הפריים-טיים המוקדמת בערוץ 14, אותו היא מגדירה כ"מכת המוות הכי חזקה לתקשורת הישראלית".
בריאיון פתוח עם יקי אדמקר בפודקאסט של "מעריב", היא משתפת על השליחות התקשורתית שלה, הקרב מול "התקשורת הדינוזאורית" והמסע האישי שלה מילדות חילונית לשמירת שבת.
"אני מתחילה לעבוד על התוכנית משעות הבוקר כי חשוב לי לשים לב לדקויות ולפרטים הקטנים", סיפרה זרד על עבודתה היומית בערוץ.
זרד, שגדלה בכפר סבא בבית מזרחי מסורתי, מתארת: "גדלתי בבית שבו אתה יושב מול הטלוויזיה ומבין שמשקרים לך. לא היה ייצוג לאנשים כמוני – מסורתיים, מזרחים, שהזהות היהודית שלהם חשובה. גם כשהביאו ימין למסך, זה תמיד היה דתי מול שמאל חילוני. הקול שלנו לא היה קיים."
לדבריה, התקשורת הישראלית ממשיכה להציג נרטיבים חד-צדדיים:“כשיש הפגנות ימין, כותבים 'אלפי מפגינים, המחאה שקטה', אבל כשזו הפגנת שמאל – 'מאות אלפים דורשים צדק'. זה אותו תרגיל.”
מול הביקורת: “אנחנו לא שופר של נתניהו”
כשנשאלה לגבי הביקורת שערוץ 14 הוא "שופר של נתניהו", זרד השיבה: “זה לא חידוש, פעם קראו לזה 'בגיניסטים' או 'צ'חצ'חים'. מי שטוען שאנחנו לא מבקרים את נתניהו פשוט לא צופה בערוץ. יש ויכוחים פנימיים וביקורת. אבל אנחנו לא מהאו"ם – יש מלחמה בישראל, ואנחנו מחויבים לניצחון שלה ולחיילים שלנו.”
לדבריה:“בזמן שערוצים אחרים מביאים פרשנים שמעדיפים את הצד של חמאס, אנחנו יודעים באיזה צד אנחנו נמצאים.”
זרד מתארת את ההשפעה של הערוץ: “כניסת הרשתות החברתיות והערוץ יצרו אלטרנטיבה אמיתית. הציבור כבר לא מוכן לקבל כל מילה כתורה מסיני מפרשנים שמחרטטים ואז סותרים את עצמם. זה פוגע להם בכוח, ברייטינג ובכסף, ולכן הם מנסים לסגור אותנו בכל דרך.”
והיא לא חוסכת ביקורת: “הניסיונות לסגור אותנו באמצעים משפטיים או לתקוף עיתונאים הם שיטות מאפיה. יש מי שחושבים שאנחנו איום גדול יותר מחמאס וחיזבאללה.”
