איראן מחפשת – ולאו דווקא דרכים דיפלומטיות – ליצור קלפים חדשים שבהם תוכל לשבת למשא ומתן ממקום של כוח. להלן חמש דרכי פעולה שמעליהן ממשלת המוליכים האייתולות עשויה לחשוב עכשיו.

העמקת השימוש ב"סוכנים' האזוריים" – העלאת רף התקיפות של שלוחות כמו חיזבאללה, מיליציות בעיראק וסוריה, והחות'ים נגד אינטרסים אמריקאיים וישראליים בים וביבשה, במטרה להבעיר את הזירה ולהעמיד אויבים מול שורה של דילמות ביטחוניות.

חזרה מהירה לפרויקט הגרעין – מאמץ חשאי להעשיר אורניום לרמת נשק (90%) בכמות קטנה, כדי לאותת על שימור הידע והפוטנציאל הגרעיני כאיום שמכריח את היריבים להיזהר.

1. מתקפות סייבר מאורגנות וא-סימטריות – פגיעה בתשתיות קריטיות או פעולות אנונימיות המשבשות מערכות בלי פתיחת חזית ישירה.

2. שיבוש תנועת סחר בנתיבי ים חיוניים – סיכון לנתיב הורמוז כדי להפעיל לחץ כלכלי עולמי ולנסות לגייס לחצים דיפלומטיים על המערב.

3. התחמקות מסנקציות והעמקת בריתות עם המזרח הרחוק – העמקת שיתופי פעולה כלכליים וביטחוניים עם מדינות כמו סין ורוסיה כדי ליצור רשת הגנה דיפלומטית וכלכלית שתקל על עמידה מול סנקציות.

4. העמקת השימוש ב"סוכנים' האזוריים" – העלאת רף התקיפות של שלוחות כמו חיזבאללה, מיליציות בעיראק וסוריה, והחות'ים נגד אינטרסים אמריקאיים וישראליים בים וביבשה, במטרה להבעיר את הזירה ולהעמיד אויבים מול שורה של דילמות ביטחוניות.

5. חזרה מהירה לפרויקט הגרעין – מאמץ חשאי להעשיר אורניום לרמת נשק (90%) בכמות קטנה, כדי לאותת על שימור הידע והפוטנציאל הגרעיני כאיום שמכריח את היריבים להיזהר.

במערכת הביטחון מדגישים כי ישראל וארצות הברית עוקבות מקרוב אחר כל צעד של טהרן. בשלב זה לא נראים סימנים מיידיים להסלמה, אך ההיערכות נמשכת לכל אחד מהתרחישים האפשריים – צבאיים, כלכליים או קיברנטיים.