יום חמישי, כ"ג בסיוון, מציין תאריך מקראי טעון במיוחד במסורת היהודית – תאריך שבו, על פי מגילת אסתר, יצאה ההוראה המלכותית ששינתה את גורל העם היהודי בממלכת פרס: הרשות ליהודים להגן על עצמם ולצאת למתקפת מנע נגד אויביהם, שהתכוונו להשמידם בי"ג באדר.
כעת, על רקע המתיחות הגוברת בין ישראל לאיראן, והאפשרות למתקפה צבאית רחבת היקף מצד ארה"ב, התאריך ההיסטורי מקבל פרשנות מחודשת – פוליטית, ביטחונית ואפילו אמונית.
חזרה למגילה: הפקודה ששינתה את הגורל
גם לאחר שהמן, צורר היהודים, נתלה על עץ – הסכנה לא חלפה. צו המלך שכבר נחתם להרג היהודים עדיין עמד בעינו, והיה צורך בהוראה חדשה שתאפשר להם להגן על עצמם.
בפרק ח' של מגילת אסתר, מתואר כיצד אסתר מתחננת בפני המלך:
"כִּי אֵיכָכָה אוּכַל וְרָאִיתִי בָּרָעָה אֲשֶׁר יִמְצָא אֶת עַמִּי"
ובתגובה, המלך אחשוורוש מורה לכתוב "כַּטּוֹב בְּעֵינֵיכֶם", ובכ"ג בסיוון יוצאת הפקודה החדשה:
"לְהִקָּהֵל וְלַעֲמֹד עַל נַפְשָׁם" – זכות ההגנה העצמית.
בין פרס לממשל האיראני – הדמיון והמתח
כמובן, ממלכת פרס ההיסטורית שונה בתכלית מהרפובליקה האסלאמית של ימינו. אך עבור לא מעט ישראלים, ובמיוחד בקרב יהדות התפוצות והקהילות האוונגליסטיות בארה"ב, הקבלות כמעט מתבקשות:
– שלטון ריכוזי המאיים על העם היהודי,
– צווי השמדה סמויים וגלויים,
– והצורך להכריע בזירה מדינית או צבאית למען הישרדות.
השיחות בין טראמפ לאיראנים – וקריאת הנבואה
במקביל לדיווחים על אפשרות שארה"ב תצטרף למהלך צבאי נגד איראן, נחשף כי סטיב וויטקוף, שליחו של טראמפ למזרח התיכון, שוחח בימים האחרונים עם שר החוץ האיראני עבאס עראקצ'י. לפי מקורות דיפלומטיים, טהראן הציבה תנאי ברור: אם ישראל לא תפסיק לתקוף – איראן לא תחזור לשולחן המו"מ.
בתוך כך, טראמפ שיתף הודעה שקיבל מהשגריר מייק האקבי, ובה קריאה להקשיב ל"קולו של אלוהים" – רמז ברור לממד האמוני שמלווה את קבלת ההחלטות. חלק מאוהדיו האוונגליסטים רואים במאבק הנוכחי המשך ישיר לסיפורי המקרא – ומזכירים את סיפור אסתר כמודל להתמודדות מול איום קיומי.
מחר – מפגש בז'נבה, אולי פתח לתקווה
נציגים של בריטניה, צרפת וגרמניה צפויים להיפגש עם עראקצ'י בז'נבה בתקווה להחזיר את איראן לשיחות הגרעין ולהימנע מהתלקחות אזורית. ברקע: דיווחים כי ארה"ב שוקלת תקיפה בפורדו ואף נערכה למבצע צבאי מסודר – אם המו"מ ייכשל.
סיוון תשפ"ד – כמו סיוון בימי אסתר?
האם כ"ג בסיוון של השנה הזו יהפוך גם הוא לנקודת מפנה? האם שוב נעמוד בפני הכרעה בין שקט מדומה להתמודדות נחושה?
כך או כך, העם היהודי מוצא את עצמו שוב בין דפי ההיסטוריה והכותרות, כשהלקחים מהעבר מקבלים הד ברגעים של סכנה – וגם של תקווה.
