בזמן שהמדינה התאחדה בכאב: השתיקה המפתיעה של שרה נתניהו

היום מובאים למנוחות בני משפחת ביבס, האם שירי וילדיה אריאל וכפיר. כל המדינה נצבעה בכתום, בלונים כתומים מילאו את השמיים ודגלים כתומים ודגלי ישראל התנופפו בצידי הכביש לצד שלטי "סליחה".

המונים ליוו את שיירת ארונותיהם של המנוחים וזעקו לעברם "סליחה, סליחה שלא שמרנו עליכם". זהו אחד הימים המרגשים ביותר שהיו בשנה האחרונה. כולם יצאו מהעבודה ונעמדו בצידי הכביש כדי לשלוח חיבוק מרחוק לירדן ולמשפחתו.

בזמן שכל המדינה כואבת, יצאתי לבדוק מה יש לרעייתו של ראש הממשלה לכתוב על היום הקשה הזה. הופתעתי לראות שביום שבו מובלים למנוחות ארונותיהם של שני ילדים קטנים ותמימים לצד אימם, הפסיכולוגית MA בחרה בדממת אלחוט.

כזכור, בשבוע שעבר עם השבת גופותיהם של שירי, אריאל, כפיר ועודד ליפשיץ, מידי החמאס, שיתפה שרה נתניהו הודעת השתתפות באבל בפוסט באינסטגרם וכתבה: "ביום הזה ליבי בוכה ודואב עם עם ישראל כולו, את האובדן העצום של יקירינו ואהובינו שנרצחו מידי מפלצות חמאס".

"השבתם היום לארץ, היא עדות למחויבות הבלתי מתפשרת שלנו להשלים את המשימה הקדושה ולהשיב את כל החטופים הביתה מוקדם ככול הניתן, החיים והחללים כאחד. הלב בוכה איתכם". אלא שבמקום לפרסם את תמונותיהם של הביבסים או של עודד ליפשיץ, בחרה שרה נתניהו לשתף תמונה מחמיאה של עצמה מתפללת.

היא חטפה מטר של ביקורות: "אם היה לך לב היית שמה תמונה של הנרצחים ולא תמונה של עצמך. הנרקיסיזם שלך צועק הצילו". אבל התגובה הקשה ביותר הייתה זו של משפחת ביבס שבחרו להגיב לפוסט של שרה: "עונה לך כבת משפחת ביבס. עדיף שתמחקי את הפוסט המביש שלך! להחזיק תינוק אחרי שנה ויותר בתנאים של חמאס זה לדעת מראש את הסוף", כתבה מורני גברי ביבס. "בעלך לא טרח לצלצל לירדן פעם אחת או לבקר אותו כבר שבועיים".

בעקבות הביקורת שספגה ממשפחת ביבס, הגולשים וגופי התקשורת, רעיית ראש הממשלה דאגה לתקן את הטעות ושיתפה כבר ביום שלמחרת תמונה של שירי, אריאל וכפיר וכתבה: "לעולם לא נשכח. לעולם לא נסלח. השם ייקום דמם".

מאז עברו ארבעה ימים שלמים, והיום, בו כל המדינה מתאחדת בכאב גדול עם המשפחה שהפכה לאחד הסמלים הכואבים של המלחמה, שאפילו בארגנטינה בחרו לציין שני ימי אבל, יכלה רעייתו הנפלאה של ראש הממשלה להבין עד כמה נדרשת ממנה התייחסות, ואיזו תגובה תגורר ההתעלמות שלה.

אז יבואו כל המצקצקים ותומכיה ויטענו, כשהיא כותבת מבקרים אותה, כשהיא לא כותבת גם מבקרים אותה. נכון יש דברים בגו, ובכל זאת נדרש ממנה לפרסם גם אם זה אומר לספוג בהכנעה כל ביקורת שתגיע. אז מדוע בחרה שרה נתניהו לא להתאחד יחד עם כולנו בכאב? זה כבר ברור לכולם, ככל שהיא תשתף יותר פוסטים על החללים

 

אהבתם? שתפו!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

כתבות נוספות