ועדת העבודה והרווחה בראשות ח"כ ישראל אייכלר אישרה לקריאה ראשונה הצעת חוק של ח"כ אופיר כץ, לפיה ישללו לצמיתות כל גמלאות הביטוח הלאומי ממי שהורשע ברצח או ניסיון רצח על רקע לאומני או שנגזר עליו מאסר של מעל 10 שנים בגין מעשה טרור. ההצעה מתייחסת הן לתקופת המאסר והן לאחריה ולמשך כל ימי חייו, וכוללת גם גמלאות המוענקות לו בגין בני משפחתו.
בהתייחס להצעה אמר ח"כ אופיר כץ: "גמלאות הביטוח הלאומי מבוססות על ערבות הדדית. אדם משלם דמי ביטוח והמדינה עוזרת לו כשהוא צריך. אדם שביצע מעשה טרור, רצח יהודים במטרה להביא להשמדתה של המדינה, מוציא את עצמו מאותה ערבות הדדית ולא ייתכן שנמשיך לראות בו חלק מהחברה. לצד זאת, יש לתיקון הזה גם משמעות התרעתית, שאדם יחשוב פעמים רבות לפני ביצוע מעשה כזה- על ההשלכות ואות הקין שיהיה עליו למשך כל ימיי חייו ובכל מקום שאליו ילך".
על פי החוק הקיים, ממי שיושב במאסר מעל 3 חודשים בגין כל עבירה, נשללות כבר היום כל הגמלאות למשך תקופת המאסר, למעט קצבת ילדים וגמלת ילד נכה. באשר לתקופה שלאחר המאסר- החוק הקיים שולל 50% מחלק מהגמלאות המשולמות למי שהורשע בעבירות טרור החל משנת 2007 ומי שנגזרו עליו מעל 10 שנות מאסר בגין עבירת טרור חמורה. בדיוני הוועדה הבהיר ח"כ אופיר כץ כי ההצעה הנוכחית קובעת שלילה מלאה של הגמלאות, ממועד ההרשעה ולצמיתות.
בניגוד למרבית הגמלאות המשולמות על ידי הביטוח הלאומי, גמלת הבטחת הכנסה משולמת מכוח חוק הבטחת הכנסה, ועל כן לא נכללה בנוסח התיקון המקורי. עם זאת, במהלך הדיון היום הבהיר ח"כ אופיר כץ כי בכוונתו להכניס גם אותה במסגרת התיקון. עו"ד לירון בנית ששון, משרד המשפטים אמרה: "שלילת הבטחת הכנסה מאדם ומבני משפחתו מעוררת קושי. אנחנו חושבים שצריך למצוא מענים מתאימים למצב הזה ולמצוא פתרון מידתי יותר כמו לשלול באופן חלקי, להחיל לפי חומרת העבירה, או לשלול באופן מדורג..".
בתגובה לדברים הבהיר ח"כ אופיר כץ את כוונתו: "אחרי שהוא רצח יהודים כי הוא לא מכיר בנו ורוצה בהשמדתנו ובהשמדת המדינה, אנחנו לא צריכים לחשוב איך אנחנו יוצאים בסדר איתו ולהתחשב בו. מחבל שעשה דבר כזה לא יקבל הבטחת הכנסה בשום אחוז ובשום שלב, לא יהיה פחות מזה, ואם יש קריטריון שאומר שבגלל שיש אסיר האישה מקבלת הבטחת הכנסה כשהוא בכלא על מעשה טרור- זה גם לא יהיה. אלה הקווים האדומים".
עו"ד שלומי מור מהביטוח לאומי הבהיר כי עצם כניסתו לכלא של אדם בגין מעשה טרור לא מקנה לבת זוגתו הבטחת הכנסה. עוד עלה בדיון קושי צפוי לבחון את החלת התיקון על מורשעים שפסק דינם נכתב לפני שהוגדר בחוק מה הוא 'מעשה טרור', בשנת 2016. נציגי משרד המשפטים ציינו שבכדי להכריע האם מדובר במעשה טרור יהיה צורך לבחון את פסקי הדין באופן פרטני ולקבל החלטה באופן אקטיבי באשר לכל מורשע. חברי הוועדה ביקשו לדעת מי הגורם שאמור לבצע בחינה כזו ודרשו ממשרד המשפטים לעשות זאת. בתגובה אמרו הנציגים כי הם סבורים שלמשרד אין את הכלים לעשות זאת.
היועמ"ש לכנסת עו"ד שגית אפיק אמרה כי מבדיקה ראשונית אל מול נתוני שב"ס, מדובר בכ-150 אסירים שהורשעו בעבירות המצוינות בתיקון. עו"ד אפיק הציעה להמשיך לדון בשאלת הגורם שיעבור על התיקים בהמשך הליך החקיקה. בנושא הבטחת ההכנסה הציעה עו"ד אפיק להכניס את הסוגיה לנוסח התיקון, במטרה שתכלל בהצבעה על החוק בקריאה הראשונה ובנוסח שיפורסם לציבור, ולהמשיך לדון בנושא, לרבות בהיקף ובאופי שלילת הגמלה בהמשך הליך החקיקה.
חברי הוועדה קיבלו את ההמלצה ולאחר דיון בפרטים הוכנס תיקון לנוסח לפיו תישלל מחצית מגובה גמלת הבטחת ההכנסה מהמורשע. עם זאת, שב ח"כ כץ והבהיר כי בכוונתו לדרוש בהמשך שלילה מלאה, כבר במסגרת התיקון הנוכחי.
חברי הוועדה קיבלו את ההמלצה ולאחר דיון בפרטים הוכנס תיקון לנוסח לפיו תישלל מחצית מגובה גמלת הבטחת ההכנסה מהמורשע. ח"כ כץ שב והבהיר כי הוא עומד על כך שלקריאה השניה והשלישית ימצא מנגנון לשלילה מלאה של הגמלה".
עו"ד רותי פרמינגר, ארגון נפגעי פעולות איבה: " לא מגיעה שום קצבה למבצעי טרור. זה המחיר המינימלי זה שמדינת ישראל צריכה לגבות מאלה שרצחו בנו ובילדינו. משרד המשפטים צריך קודם כל לרצות להביא לפתרון ולא להערים קשיים. אני לא רואה את האמפתיה שלהם מול המשפחות".
