הניסיון של העיתונות הכוויתית לייצר דה-לגיטימציה ליוסי דגן חזר אליהם כבומרנג בתוך ישראל. הכינויים "תמנון" ו"אדריכל הייהוד", שנועדו להוות כתב אישום נגד פעילותו בשומרון, אומצו על ידי תומכיו כהוכחה להצלחתו בשטח.
יואב אליאסי ("הצל") סיכם את האירוע בפוסט ויראלי בו טען כי תקיפות מצד גורמים אנטישמיים הן ה"תו תקן" הטוב ביותר לעשייה ציונית נכונה. הפוסט זכה לשיתופים רבים והפך את דגן למוקד של גל תמיכה רחב ברשתות החברתיות.
יש כאן מקרה קלאסי של "הפוך על הפוך". עבור מנהיג בהתיישבות, אין "תעודת הוקרה" גדולה יותר מאשר להיחשב לאיום בעיני כלי תקשורת ערביים עוינים. התמיכה של "הצל" מעניקה לאירוע תהודה רחבה מחוץ למעגלים המיידיים של תושבי השומרון, וממתגת את המאבק על הקרקע ביהודה ושומרון כחלק מחזית ההסברה הישראלית הכוללת מול העולם הערבי.
