ב”בדלתיים סגורות” עולה כי הירי לקפריסין הציב את הנהגת האיחוד האירופי במלכוד. מצד אחד, חובת הסולידריות למדינה חברה; מצד שני, היעדר תשתית צבאית פדרטיבית המאפשרת תגובה משותפת. אלה רוזנברג מצביעה על כך שהאירוע מחייב את האיחוד להכריע: האם הוא נשאר “מועדון כלכלי” בלבד, או שהוא מתפתח לכדי ישות פדרטיבית עם מדיניות ביטחון חוץ מגובשת.
החלק המעניין בניתוח נוגע ל”חנק הכלכלי”. על פי רוזנברג, המפתח להפלת המשטר האיראני אינו בהכרח בטילים, אלא בתיאום אכיפת הסנקציות. היא מדגישה כי חלק ניכר מהסנקציות הקיימות קיימות “על הנייר” בלבד, ואכיפה מתואמת בין ארה”ב לאירופה עשויה לשתק את יכולות המשטר תוך זמן קצר, ללא צורך בירי נוסף.
יש כאן הזדמנות לישראל ולארה”ב לרתום את אירופה לקו נוקשה יותר. הפגיעה בקפריסין מסירה את הטיעון האירופי השגור שהסכסוך הוא “מזרח תיכוני פנימי”. כעת, כשמדינה אירופאית נמצאת תחת אש, היכולת של מדינות כמו גרמניה או צרפת להמשיך באכיפה “רכה” נשחקת. אם הממשל בוושינגטון ידע לנצל את הרגע כדי לדחוף לאכיפה עמוקה של סנקציות האנרגיה והבנקאות, המשטר בטהרן עשוי למצוא את עצמו מול חזית מערבית מאוחדת שלא נראתה כמותה שנים.
