בית הדין למשמעת של עובדי המדינה הרשיע לאחרונה את ראש ענף פניות ותלונות הציבור במשרד ראש הממשלה, בשני אישומים של דיווחי כזב. העובדת, בת 49, דיווחה באופן כוזב על ימי מחלה בזמן ששהתה בחופשות בחו"ל.
בית הדין בראשות עו"ד יוחאי בן שמואל קבע פה אחד כי "מעשיה של הנאשמת חמורים מאוד. הן בעוצמת הפגיעה באמון הציבור בשירות הציבורי, הן בהיקף הדיווח הכוזב והן במשך הזמן של דיווחי הכזב".
לפי גזר הדין, העובדת דיווחה בתקופה שבין יוני 2016 ועד למרץ 2023 באופן כוזב ב-4 הזדמנויות שונות על מחלה, בימים בהם שהתה בחופשה בחו"ל. מדובר בהיקף של 27 ימי עבודה ו-229 שעות. בנוסף, ב-3 הזדמנויות שונות דיווחה בכזב על היותה בתפקיד או במחלה, כשבפועל עסקה בענייניה האישיים בהיקף של 21 שעות.
התביעה טענה כי "הסכום שקיבלה הנאשמת עבור אותן שעות כוזבות עומד על 9,734.52 שקלים". בית הדין הסכים שלדיווחים כוזבים על מחלה במקום חופשה יש השלכות כלכליות משמעותיות. "אין מדובר בחלף עילות שאין להן משמעות תקציבית. ריבוי מעשי דיווח כזב מעמיסים על תקציבי המערכת ולא מאפשרים את ניתוב הכספים ליעודים תקציביים לגיטימיים", נכתב בגזר הדין.
נציגת משרד ראש הממשלה הדגישה כי "התנהגות שכזו אינה הולמת את תפקידה של הנאשמת כעובדת מדינה בכלל ובפרט היותה עובדת משרד ראש הממשלה".
במסגרת הסדר הטיעון, בו הודתה העובדת במעשים, הוטלו עליה חמישה אמצעי משמעת: נזיפה חמורה, פיטורים לאלתר, פסילה לשירות המדינה לשנה וחצי, פסילה למשרד ראש הממשלה לחמש וחצי שנים, ותשלום השבה בסך 6,000 שקלים.
הסנגורית של העובדת טענה כי יש הבדל בין עובד שמדווח כוזב שהיה בעבודה לבין מי שמדווח שאינו בעבודה אך הסיבה להיעדרות היא כוזבת. "במקרה הראשון מנהליו מסתמכים על דיווחיו כי הוא מבצע את עבודתו, ובמקרה השני אין ציפייה שהעובד יבצע את עבודתו", טענה הסנגורית.
ההגנה הדגישה כי העובדת, גרושה ואם לשני ילדים צעירים, עובדת בשירות המדינה כ-26 שנים. בית הדין למשמעת ציין כי "כשמתגלה שעובד מדינה דיווח פרטים שאינם אמת, אמינותו נפגעת לצמיתות, בעיני מנהליו, עובדיו, הקולגות והציבור הנותן בו אמון".
