אחד מאנשי התקשורת המוערכים בישראל, בן כספית, התארח לריאיון אצל רפי רשף ב"אינטימי" בקשת 12 סיפר היחסים עם אביו מצביע הליכוד, הגירושים, המשפחה וגם העבודה שאותה ממלא כבר 5 עשורים.

כספית חשף את הילדות הלא קלה: "אמא ואבא שלי היו רבים כל יום. הם היו סיר ומכסה אבל זה היה סיר לחץ. אני הייתי בורח מהבית כדי לא לשמוע את הצעקות. אני כל הזמן אומר לילדים שלי שהם לא היו שורדים יום אחד בילדותי. באיזה שהוא שלב הצטרפתי לצעקות בבית, היום זה קורה ב-103fm. בדיוק עזבתי את התוכנית שאני מגיש עם ינון מגל, אני מקווה שזה מה שיביא לביטולה. הבעיה היא שבכל פעם שאני עוזב מתחיל מסע בקשות ותחנונים. הגורל רצה ואני היחיד שבקיא מאוד בכל הפרטים של ארבעים השנים האחרונות של ראש הממשלה והרמטכ"לים".

על שותפו לשעבר ברדיו סיפר: "הקסם של ינון זה שהוא מספר ומתגאה בהכל, על המילואימניקים, הפרסומות והתוכן השיווקי. הוא חי בעולם שאין בו כללים. אני חי בעולם עם כללים, והכלל החשוב ביותר הוא שצריך להגיד את האמת. כל עוד אהיה מסוגל, ונשמה באפי – אני אגיד אמת. אבא שלי? היו לנו ויכוחים עצומים ואיומים, צעקות וצרחות. בסוף רציתי מילה טובה של אבא על כל מה שעשיתי. אבי הסתובב כמו טווס, לכל בן אדם שרצה או לא רצה לשמוע הוא אמר: 'אני אבא של בן כספית'".

על המחלה של אביו: "אבי היה מאוד גאה בי. בנושא נתניהו רבנו ללא הרף אבל אהבתי אותו אהבת נפש וטיפלתי בו עד יומו האחרון. בשנותיו האחרונות הוא לא ידע מי אני אבל זכר מי זה ביבי. הבן שלי חוקר מוח. אמרתי לו: 'איתי, יש לך 20 שנה לפתור את הדמנציה או שתצטרך לבקש ממני סליחה'. אני חושב שיכולתי לעשות עבורו הרבה יותר, ביקשתי ממנו סליחה על זה אבל גם על המריבות שהיו לנו. הייתי רב איתו כמו עם ינון מגל".

על החסרונות שלו: "אין לנו מספיק זמן כדי שאמנה את הכל. לפעמים אני שטחי ואין לי סבלנות, יש לי פתיל קצר ואני חסר אחריות לעיתים. ביני ובין הילדים שלי – אני הילד. שלושתם מאוד אחראים ואני זה שצריך לרסן אותו. דניאלה, אשתי לשעבר אמרה פעם שהיא ממליצה לכל החברות שלה להתגרש ממני. אני יודע להיפרד, יש לנו חברות נפלאה, גם היא וגם הילה יעידו על כך שאני בעל בינוני ומטה אבל גרוש מעולה. הפורמט הזה של להתחתן מתאים לתקופה שבה מתו בגיל 40. אנשים משתנים, לא תמיד זה מסתדר ולפעמים טועים. אני יודע לשלם על הטעויות שלי עד הסוף, כמו קצין פולני. עשיתי המון טעויות בחיים שלי, לשמחתי בקריירה כמעט ולא, אבל בחיים האישיים הרבה".

על הפרידות הכואבות: "בחיים כמעט הכל כרוך בכאב. צריך לדעת ללמוד להסתדר איתו, לחיות איתו, להתגבר עליו ולהתיידד איתו. הילדים נפגעים, זה נכון – צריך להשתדל שיפגעו במינימום. כל חיי חלמתי שההורים שלי יתגרשו. אני לא בטוח מה הייתי מעדיף לעצמי, אם לגדול בבית שאין בו אהבה או בבית שההורים נפרדו והם בחברות טובה בשיתוף פעולה. הייתי נותן הכל כדי שההורים שלי היו מתגרשים עוד כשהייתי בן שלוש. כשאמא שלי נפטרה אבא שלי נשבר".