במהלך חסר תקדים, הוציא הרב הראשי לישראל לשעבר, הראשון לציון הרב יצחק יוסף, פסק הלכה המתיר באופן גורף לקיים חתונות בימי בין המצרים – מה-י"ז בתמוז ועד ראש חודש אב. ההיתר, שניתן במכתב מפורט, מנומק במצב המלחמה הנוכחי, עליו כותב הרב יוסף כי זוהי "שעת הדחק שאין גדולה ממנה".
הפסיקה מגיעה בתגובה לפניות רבות של רבנים ומורי צדק מכל העדות, שהיו עדים למצוקה אמיתית בשטח. בשל המלחמה והנחיות פיקוד העורף שלא לקיים התכנסויות גדולות, בוטלו או נדחו חתונות רבות, והזוגות מצאו את עצמם ללא פתרון הולם. הצורך הדחוף למצוא תאריך חלופי הפך למשימה כמעט בלתי אפשרית, עם מחסור באולמות זמינים ודחייה של חודשים ארוכים.
המניעים לפסיקה: הקלה הלכתית למען הציבור
הרב יוסף מפרט את הנימוקים ההלכתיים הנרחבים להיתר, תוך התייחסות למנהגי העדות השונות:
* לפי מנהג הספרדים: הרב יוסף מציין כי על פי מרן השולחן ערוך (סימן תקנ"א, סעיף ב'), מצווה להינשא גם בימים אלו, כמנהג ירושלים עיר הקודש. הוא מדגיש כי הדבר נכון גם בשגרה, ואין הבדל אם החתן כבר קיים מצוות פריה ורבייה. אולם, ההיתר רלוונטי במיוחד השנה לציבור הספרדי, שרבים ממנו נוהגים להחמיר שלא לקיים נישואין בתקופה זו. נוכח ביטולי החתונות וחוסר היכולת למצוא אולמות בקלות לאחר תשעה באב, טוען הרב כי דחיית הנישואין עלולה לגרום ל"מכשולים וקלקולים חס ושלום". לכן, הוא מבהיר: "לכן יש לקבוע נישואין גם בימים אלו, ומצווה תיחשב לכל העושים כן. והמחמיר בזה יוצא שכרו בהפסדו".
* לפי מנהג האשכנזים: גם לאחינו האשכנזים, שנוהגים להחמיר שלא לשאת נשים מי"ז בתמוז ועד לאחר ט' באב, יש הקלה. הרב יוסף מצטט את האחרונים שכתבו כי יש להתיר למי שלא קיים מצוות פריה ורביה להינשא בימים אלו. "ובפרט בימים אלה ימי מלחמה," הוא כותב, "שיש להורות להם בשופי להינשא ולא לעכב הנישואין בשל כך". הוא מציין את ערוך השולחן (אורח חיים, סימן תקנ"א, סעיף ו'), הקובע שאם הדבר מוכרח לישא בימים אלו יש להתיר, למעט בשבוע שחל בו ט' באב. עוד הוא מביא את שו"ת "לב אריה" (סימן י'), הקובע שמניעת נישואין אחר י"ז בתמוז היא "חומרא בעלמא", ובשעת הדחק יש להתיר, במיוחד כאשר אין לו אישה ובנים. הרב יוסף מבהיר באופן חד משמעי: "ואין לך שעת הדחק כעת הזאת כפי שכתבנו".
משמעויות הפסיקה
פסק ההלכה של הרב יצחק יוסף מהווה בשורה של ממש לאלפי זוגות בישראל. הוא משקף גמישות הלכתית והתחשבות במציאות חיים מורכבת, תוך מתן עדיפות לשלום הבית ומניעת עיכובים מיותרים בנישואין, במיוחד בתקופה מאתגרת זו. ההיתר לא רק מסיר חסם הלכתי, אלא גם מאפשר למשפחות לתכנן את שמחותיהן בלב שקט יחסית, ככל שהמצב הביטחוני יאפשר.
