בית המשפט העליון קבע רף חדש ונוקשה במאבק בתופעת הפרוטקשן: בפסק דין תקדימי, אימצו השופטים את רוח "חוק הפרוטקשן" שיזם ח"כ יצחק קרויזר, והתוו דרך להחמרה משמעותית בענישת עברייני גביית דמי חסות.
ההחלטה התקדימית מהווה נקודת מפנה במאבק בתופעה הפוגענית, ומביאה להכפלת עונשי המאסר שהוטלו על מורשעים. בפסיקה שהובילו השופטים יוסף אלרון, אלכס שטיין וחאלד כבוב, נגזרו עונשים כבדים בהרבה מהמקובל: במקום 36 חודשי מאסר, נגזרו 7 שנות מאסר; במקום 31 חודשי מאסר – 6 שנות מאסר.
נקודת ציון חשובה בפסק הדין היא קביעתו של השופט אלרון, מוביל המאבק השיפוטי נגד עברייני גביית דמי חסות, שקבע כי במקרים של כנופיות הפועלות בבריונות וכוחניות ומטילות חיתתן על אזורים שלמים, העונש המינימלי יהיה 10 שנות מאסר – מסר חד וברור של הרתעה.
השופטים הדגישו את ההתאמה בין עמדת המחוקק לבתי המשפט במאבק בתופעה. תיקון מס' 146 לחוק העונשין, שהוסיף עבירה ייעודית של "גביית דמי חסות", קבע שני סוגי עבירות – האחת תוך ניצול מצוקה ללא איומים, והשנייה חמורה יותר הכוללת איומים, עם עונשים מחמירים במיוחד.
המחוקק אף קבע כי העונש המינימלי בעבירה החדשה לא יפחת מרבע מהעונש המרבי, מה שמבטא את העמדה הערכית המחמירה כלפי עבירות אלו.
למרות שהעבירות בפסיקה בוצעו טרם כניסת התיקון לתוקף, השופטים ציינו כי תיקון 146 משקף את חומרת התופעה ואת הצורך בענישה מחמירה, מרתיעה ומוחשית.
"על בתי המשפט ליישם זאת ללא כחל וסרק," נכתב בפסק הדין, "ובכך לתרום לעקירת תופעה בזויה ההורסת כל חלקה טובה."
ח"כ יצחק קרויזר הגיב: "פסק הדין של בית המשפט העליון, המאשר את רוח 'חוק הפרוטקשן' שיזמתי, הוא בשורה עצומה לעם ישראל ולמאבק בתופעת הפרוטקשן. זהו סימן ברור לכך שמערכת המשפט והמחוקק פועלים יחד בחזית אחידה ובלתי מתפשרת נגד עבריינים המטילים אימה על אזרחי המדינה. הכפלת עונשי המאסר וההנחיה לעשר שנות מאסר במקרים חמורים – זה המסר שהיינו חייבים להעביר. נמשיך לפקוח עין ולוודא שהחוק מיושם במלואו, עד שברור לכולם שאיש אינו מעל החוק."
פסק הדין מהווה נקודת מפנה במאבק נגד הפרוטקשן, ומציב עידן חדש של אכיפה והרתעה כנגד עבריינים המטילים אימה ומגביים דמי חסות. רק ענישה מחמירה ובלתי מתפשרת תוכל להגן על אזרחי ישראל ולעקור את התופעה מן השורש.
