אלכסנדרה הילדברנדט, אישה גרמנייה בת 66, עוררה סערה כאשר ילדה את ילדה העשירי ללא טיפולי פוריות. הסיפור המדהים הזה מעורר שאלות רבות על גבולות הפוריות, סיכונים רפואיים ודעות חברתיות לגבי הורות בגיל מבוגר.
הילדברנדט, מנהלת מוזיאון בברלין, ילדה את בנה פיליפ בניתוח קיסרי ב-19 במרץ. בריאיון לעיתון הגרמני "בילד", היא סיפרה שהיא מרגישה צעירה ובריאה, ושההיריון עבר ללא קשיים מיוחדים. "אני אוכלת בריא, שוחה שעה ביום, רצה שעתיים, לא מעשנת, לא שותה, ומעולם לא השתמשתי באמצעי מניעה", אמרה.
אך למרות הצלחתה של הילדברנדט, רופאים מזהירים מפני הסיכונים הרבים הכרוכים בהיריון בגיל כזה. פרופ' טל בירון-שנטל, מנהלת אגף נשים ומיילדות במרכז הרפואי מאיר, מסבירה: "ככל שהגיל של האישה עולה – גם אם היא בריאה – הגוף שלה כבר לא בנוי לשאת היריון". לדבריה, היריון בגיל מבוגר מגביר את הסיכון לסיבוכים כמו רעלת היריון, סוכרת ובעיות לב.
בשל הסיכונים הרפואיים, מדינות רבות, כולל ישראל, מגבילות את גיל טיפולי הפוריות. בישראל, למשל, מותר להחזיר עוברים לרחם רק עד גיל 54, וגם זאת רק במסגרת הפריה חוץ-גופית. פרופ' בירון-שנטל מסבירה: "לא מחזירים עוברים לנשים מעל גיל 54 – גם משיקולי בריאות וגם משיקולים אתיים".
למרות האזהרות, הילדברנדט עצמה רואה בסיפורה מקור השראה. היא קוראת לציבור "לעודד ילודה במקום לחשוש ממנה", וטוענת שרבים ישנו את דעתם על הורות אם רק יבלו זמן עם ילדים.
סיפורה של הילדברנדט מעלה שאלות חשובות על גבולות הפוריות ועל מקומה של הורות בחברה המודרנית. פרופ' בירון-שנטל מציינת מגמה עולמית של דחיית גיל ההורות, אך מדגישה שמעבר לגיל 45, היריון מהווה סיכון משמעותי.
התקדמות הטכנולוגיה בתחום הפוריות מאפשרת כיום לנשים רבות להרות בגיל מאוחר יותר. לדברי פרופ' בירון-שנטל, מערכות AI מתקדמות מסייעות בהערכת איכות העוברים, וטכנולוגיות הקפאה והפשרה משוכללות מעלות את אחוזי ההצלחה של טיפולי פוריות.
בסופו של דבר, סיפורה של הילדברנדט מעורר שיח ציבורי חשוב על הורות, גיל וסטיגמות חברתיות. היא מקווה שסיפורה יעודד נשים לשקול את האפשרויות שלהן, ולקבל החלטות מושכלות לגבי עתידן המשפחתי.
