ב”בדלתיים סגורות” אנחנו חושפים את הפארסה המקוממת שמתחוללת במסדרונות רשות החירום הלאומית (רח”ל). בזמן שאתם מחכים ליירוטים בממ”ד ומנסים לשמור על שפיות, מישהו למעלה החליט שהמבורגר חם או פיצה משפחתית הם “מותרות” מסוכנת שדינם קנס. ההנחיה החדשה שהוציאה את המסעדות מרשימת העסקים החיוניים יצרה מציאות סוריאליסטית: שליח שמביא לכם גבינה לבנה מהסופר הוא “עובד חיוני”, אבל אם הוא יביא לכם פיצה חמה – הוא ובעל הבית שלו הופכים לעבריינים פליליים.
המסעדנים רותחים, ובצדק. מאחורי הקלעים לוחשים על לחצים אדירים של רשתות השיווק הגדולות, שנהנות מבלעדיות מוחלטת על אספקת המזון לעורף הנצור. במקום לאפשר לשליח בודד על קטנוע להגיע עד פתח הבית, המדינה מאלצת אלפי אזרחים לצאת מהמיגון ולהצטופף בתורים ארוכים בסופרמרקטים – מהלך שסותר כל היגיון ביטחוני בסיסי של פיקוד העורף. “זו פשוט קומבינה על הגב של הציבור הרעב”, אומר גורם המעורה בפרטים. “אלפי עסקים קטנים קורסים בזמן שהטייקונים של המזון חוגגים”.
יש כאן כשל לוגי שזועק לשמיים ומריח מאינטרסים זרים. ב”בדלתיים” אנחנו שואלים: האם מישהו ברח”ל באמת מאמין שסגירת משלוחי המזון תתרום לביטחון הלאומי? במבצעים קודמים, משלוחי האוכל היו “הצינור האחרון” ששמר על המורל של המשפחות בממ”דים. המהלך הנוכחי לא רק מכתיר את רשתות השיווק כריבון היחיד על הצלחת שלכם, אלא מייצר תסכול וזעם בעורף שנמצא גם ככה בנקודת שבירה. השאלה היא מי יתעורר ראשון – האזרחים הרעבים או הפקידים ששכחו שמלחמה מנצחים גם דרך הקיבה.
