ברגע מרגש ומטלטל של החזרת גופותיהם של ארבעת החטופים – עודד ליפשיץ ובני משפחת ביבס – שירי, כפיר ואריאל, החליטה הדסה בן ארי לשתף את רגשותיה העמוקים. למרות שתכננה לשמור על שתיקה, פרסום של להקת "ג'עלה" הניע אותה לבטא את כאבה הפנימי. במקביל, גם חנן בן ארי, גרושה ואב לשבעת ילדיהם, ביטא את התחושות הקשות המשותפות לעם כולו ביום זה.
הדסה בן ארי כתבה בפייסבוק שלה, בו היא משתפת רבות על חייה: "הבוקר הוא בוקר לסתום את הפה ולתת לשמיים לדבר, סתמתי עד שראיתי את החבר'ה של ג'עלה יושבים בניו יורק הרחוקה, ומנגנים ניגונים של ציון. אני אגיע לשם ביום ראשון הקרוב ואהיה חלק מהחלפת המשמרות שיש מאז 7 באוקטובר. החלפת המשמרות בין כל גיבורי התקופה, גיבורים בעל כורחם, שעברו מה שעברו וטסו בכל רחבי הגלובוס כדי לספר לעולם".
היא גם שיתפה: "אני לא יודעת איך נקלעתי לסיטואציה, אבל כנראה שגם אני חלק קטנטן מהסיפור, ואני לפני 15 הרצאות בעשרה ימים בארצות הברית. וכשאני שואלת את עצמי מה יתן לי כוח למסע המשוגע הזה, אני מקשיבה לג'עלה, שרים על תקווה ועל משיח, ונזכרת בגמרא במסכת סנהדרין ששואלת: אם משיח מגיע תוך כדי שאדם נוטע עץ, מה הוא צריך לעשות, להמשיך בנטיעה או ללכת לקבל את פני המשיח? וחכמים עונים: הנטיעה עצמה היא אורו של המשיח".
היא חתמה את דבריה בדרך הבאה: "וככה אני מרגישה היום. משיח הוא תקווה. משיח הוא אנשים. משיח הוא גבורה. משיח הוא דמעות. אורו של המשיח מרחף היום בעולם, כשאנחנו נקבל את משפחת ביבס ואת עודד ונרגיש שכבר נגמר לנו הכוח לנטוע".
