במאמר חושפני ב"וול סטריט ג'ורנל" התגלתה תמונה מורכבת של החלטה משמעותית בהיסטוריה הצבאית של ישראל – ההחלטה שלא לתקוף את מתקני הגרעין של איראן בשיא החולשה האיראנית.
רגע האמת שהוחמץ.

לאחר התקיפה הישראלית המוצלחת ב-26 באוקטובר 2024, איראן נותרה חשופה כמעט לחלוטין. מערכות ההגנה האווירית S-300 שלה נוטרלו, ויכולת ייצור הטילים הבליסטיים צנחה מ-14 טילים בשבוע לטיל בודד בלבד. מומחי ביטחון מעריכים כי איראן זקוקה לשנה-שנתיים לשקם את יכולותיה.

הסיבה המרכזית להימנעות מתקיפה נרחבת הייתה ריבוי החזיתות שישראל נאלצה להתמודד עמן במקביל:

בצפון: שליש מהמדינה סבל מהתקפות רקטות יומיומיות של חיזבאללה
בדרום: כ-100 חטופים עדיין מוחזקים בידי חמאס
בתימן: החות'ים ממשיכים לשגר טילים בליסטיים כמעט מדי יום

ההימור על טראמפ שהתבדה

דרג הביטחון הישראלי הימר על כניסתו של דונלד טראמפ לתפקיד הנשיא, בציפייה שיאשר תקיפה מקיפה של מתקני הגרעין ב-2025. אולם גורמים ישראליים הופתעו מ"המפנה" בעמדתו של טראמפ – מקריאה לתקיפה באוקטובר 2024 לדחיית תוכניות ופנייה למשא ומתן חדש עם איראן.
תוצאות אסטרטגיות

הפסקת האש עם חיזבאללה הושגה רק ב-27 בנובמבר
הסכם החטופים עם חמאס נחתם ב-19 בינואר, יום לפני כניסת טראמפ לתפקיד
חלון ההזדמנויות האסטרטגי להשמדת תוכנית הגרעין האיראנית – נסגר

השאלה הנשאלת כעת: האם ישראל תצטער על ההחלטה שלא לנצל את רגע החולשה ההיסטורי של א