מומחים בינלאומיים לביטחון גרעיני מזהירים מפני התפתחויות משמעותיות במרכז המחקר הגרעיני שמעון פרס שבנגב, לאחר ניתוח תצלומי לוויין עדכניים של סוכנות הידיעות AP המצביעים על עבודות בנייה נרחבות ומואצות.
המתקן הסמוך לעיר דימונה, הידוע כאתר המרכזי בתוכנית הגרעינית הישראלית הבלתי מוצהרת, מציג פעילות בנייה חדשה בהיקף ובאינטנסיביות שטרם נראו בעבר. שבעה חוקרים ומומחים בולטים בתחום, שבדקו את התמונות באופן עצמאי, מסכימים כי המבנה החדש קשור ללא ספק לתוכנית הגרעינית הישראלית, אך חלוקים בדעתם לגבי ייעודו המדויק.
חלק מהמומחים טוען כי המיקום, הגודל והעובדה שהמבנה החדש כולל כמה קומות מצביעים על בנייתו של כור מים כבדים חדש – סוג של כור המסוגל לייצר פלוטוניום וחומרים נוספים הקריטיים לייצור נשק גרעיני. לעומתם, מומחים אחרים מציעים פרשנות חלופית ומעלים את האפשרות כי מדובר במתקן חדש להרכבת נשק גרעיני, אם כי הם מודים כי השלב המוקדם של הבנייה מקשה על זיהוי סופי. ג'פרי לואיס, מומחה בכיר ממרכז ג'יימס מרטין ללימודי אי-הפצה, מציין כי "זה כנראה כור – השיפוט הוא נסיבתי, אך זה האופי של הדברים הללו", תוך הוספה כי "קשה מאוד לדמיין שמדובר במשהו אחר".
הפעילות הבנייה החדשה עולה בקנה אחד עם המדיניות הישראלית הוותיקה של "אמביגואיות גרעינית מכוונת" – מדיניות שבמסגרתה ישראל אינה מאשרת ואינها מכחישה את קיומו של נשק גרעיני בידיה. למרות שיטת פעולה זו, ישראל נחשבת באופן נרחב כמדינה הגרעינית היחידה במזרח התיכון, וההערכות הבינלאומיות מייחסות לה ארסנל של כ-90 ראשי נפץ גרעיניים. הממשל הישראלי נמנע מלהגיב לבקשות התגובה לגילוי החדש, המשך למסורת של עשרות שנים של שתיקה רשמית בנושא. גם הבית הלבן, בעל הברית החזק ביותר של ישראל, נמנע מלהגיב לפניות התקשורת בעניין זה.
ההתפתחויות החדשות בדימונה עשויות לעורר ביקורת בינלאומית נרחבת, במיוחד לאור התזמון הרגיש: הגילוי מגיע חודשים אחדים לאחר שישראל וארצות הברית ביצעו התקפות על מתקנים גרעיניים באיראן, כולל כור המים הכבדים באראק, מתוך חשש שטהרן תנצל את מתקני ההעשרה שלה לפיתוח נשק גרעיני. הפערים בין הגישה הקשוחה כלפי התוכנית האיראנית לבין ההתעלמות היחסית מההרחבה הישראלית עשויים להעמיק את המתחים באזור ולהקשות על המאמצים הדיפלומטיים למניעת מירוץ חימוש גרעיני במזרח התיכון. המציאות החדשה מחדדת את השאלות הקשות לגבי סטנדרטים כפולים בפיקוח הגרעיני הבינלאומי ועתידה של יציבות האזורית.
