הם היו שם בכל מקום. מתחת להריסות של מתקפות הטילים מאיראן, בתוך מבנים שקרסו בעזה ובלבנון, ואפילו מובילים מבצעים מורכבים ביהודה ושומרון כדי להקל על כוחות החי"ר והשריון. אבל בחודש האחרון, לוחמי ולוחמות חטיבת החילוץ של פיקוד העורף הגיעו לנקודת רתיחה. שיחה קשה ומתוחה עם מפקד החטיבה, אלוף-משנה שלומי, חשפה את מה שהם מרגישים כבר חודשים: שחיקה עצומה ועומס בלתי נסבל, לצד תחושה של פגיעה בזכויותיהם הבסיסיות.
בשיחה, שהתנהלה בגובה העיניים, נפתרו לא מעט סוגיות שהעיקו על הלוחמים. בין היתר, אושרה להם בקשתם להמשיך להשתמש במדים טקטיים, והובטח להם שהם יקבלו את חופשת השחרור שלהם בזמן – ולא בעוד ארבעה חודשים. מפקד החטיבה, אל"ם שלומי, מסכם: "הם 250 אנשים מאוד מחויבים למשימה, אבל שחוקים מאוד".
השחיקה הזו נובעת מתנאי השירות הקשוחים: 17 יום בשטח (בעיקר באיו"ש) ורק ארבעה ימים בבית. הלוחמים נחשפו למראות קשים של חלקי גופות, והיחידה כולה מנסה להתמודד עם הטראומות האלו. "אנו עוסקים רבות בטיפול ובסיוע הנפשי לחיילים, גם לי כמח"ט זה קשה", מציין אל"ם שלומי, "זה חלק חשוב בהכשרה שלנו".
מאז ה-7 באוקטובר, יחידות החילוץ הפכו לשחקן מפתח בזירות הלחימה. הם פעלו באל-חיאם שבלבנון ובאל-מוואסי ברפיח, חילצו לוחמים וגם אזרחים. הם מגיבים לפיגועים, נלחמים מול מחבלים, ובמקביל מתמודדים עם שגרת אימונים שנפגעה בשל העומס הכבד. במקום שישה שבועות של אימונים בשנה, הם מצליחים להתאמן בקושי שבועיים או שלושה, ועדיין מפגינים מקצועיות ונחישות שיא.
העומס הכבד על הכוחות לא פוסח גם על גדודי החילוץ וההצלה. הזינוק במוטיבציה של נערות לשרת כלוחמות הוביל לשיעור ממוצע של כ-70% לוחמות בגדודים אלו. כבר היום יש מג"דיות ומפקדות מחוזות, כאשר היעד הבא הוא מח"טית. לשם כך, גיבש צה"ל מסלול חדש לקצינות חילוץ והצלה, שמאפשר "חלון" של חמש עד שבע שנים, סביב גיל 25, עם תפקידי מטה ותנאים מיוחדים שיאפשרו הקמת משפחה, לצד מסלול קרבי וקריירה משמעותית ארוכת טווח.
למרות כל הקשיים והאתגרים, הלוחמים ממשיכים במשימה הקריטית שלהם. כמו שאמר אל"ם שלומי: "למרות שתרחישי האימים לא מומשו, נערכים בימים אלו לסבב נוסף עם איראן. זה יכול לבוא בהפתעה תמיד, אנו בכוננות מוגברת יותר, מעבר לשגרה".
