המלחמה מול איראן, שנמשכה 12 ימים בלבד ונחשבת להצלחה צבאית גדולה מבחינת ישראל, הותירה אחריה הרס עצום ועמוק בתוך גבולות המדינה. לצד 28 אזרחים שנהרגו, מטחי טילים בליסטיים מחקו בנייני מגורים שלמים, מוסדות ומבני ציבור, והותירו עשרות אלפי אזרחים ללא קורת גג. השיקום צפוי לארוך שנים רבות וידרוש השקעה כבירה של משאבים.

מאז סיום הלחימה, התקבלו במוקדי קרן הפיצויים של מס הכנסה כ-43 אלף תביעות נזקים, ומדי יום מוגשות תביעות נוספות. 80% מהתביעות נוגעות לפגיעה בבתי מגורים, ו-20% הנותרים מתייחסים לפגיעות במוסדות ציבור, חנויות, משרדים, גנים וכלי רכב. "מדובר בנתונים שלא נראו כמותם מעולם, גם לא במלחמות אחרות", מבהירה מירי סביון, המשנה למנהל רשות המיסים והממונה על מס רכוש. "לשם השוואה, מאז 7 באוקטובר, לאורך מלחמה קשה וממושכת, הוגשו לנו בערך 75 אלף תביעות נזק ישיר, וזה בפרק זמן של שנה וחצי. כאן אנחנו מדברים על אירוע של 12 ימים בלבד, וכמות הנזקים היא כמחצית מכך. זהו היקף עצום של נזקים בזמן כל כך קצר".

סביון מציינת כי בהשוואה למלחמות קודמות, כולל "חרבות ברזל", הנזקים לרכוש גדולים משמעותית. "יש לנו הרבה יותר מקרים של דירות שנהרסו לחלוטין, שהשיקום שלהן יהיה ממושך. גם אומדן הנזק לתכולה שנהרסה ייקח יותר זמן. ההערכה שלנו כרגע היא שהנזקים הישירים באירוע הזה, כולל הפיצוי בגין הנזקים הישירים, יגיעו להיקפים של יותר מ-4 מיליארד שקלים".

המאמץ הלאומי לשיקום

על פי חתך הנתונים של מס הכנסה, מרבית התביעות הוגשו באזור המרכז (26,084), אחריו אזור הדרום (12,364), ואז אזור עכו, הגליל המערבי וחיפה (2,750). באזורים אחרים, כמו טבריה, בית שאן וירושלים, הוגשו מאות בודדות של תביעות.

"בימים שבשגרה, בקרן הפיצויים ברשות המיסים עובד צוות של 40 עובדים", מספרת סביון. "בגלל שמדובר באירוע חסר תקדים, גייסנו במהירות עובדים מכלל משרדי רשות המיסים. כרגע נמצאים בשטח כ-300 עובדים המסייעים בטיפול בנזקים הישירים. בנוסף, אנו מגייסים שמאים חיצוניים שיסייעו בטיפול בתביעות".

הטיפול בעומס כזה הוא אתגר עצום, במיוחד לאור החשש מעיכובים בשיקום בתים שנפגעו. "אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם הרשויות המקומיות", מסבירה סביון. "כשיש דירה שאינה ראויה למגורים, העירייה מאפשרת לתושבים להתפנות לבתי מלון או לקרובי משפחה. אנחנו בודקים כמה זמן דורש השיקום. אם בית מיועד להריסה, אנחנו מעדכנים את בעלי הדירה ונותנים להם דמי שכירות לתקופת הפינוי. למי שהבית שלו מצריך תיקון קל, אנו משתדלים לזרז את התהליך. אנחנו מביאים בחשבון שיש עומס גדול על בעלי המקצוע, ושתיקון שבימים רגילים לוקח שבועיים יכול עכשיו לקחת חודש".

ההערכה היא כי בשבועות הקרובים יסתיימו הטיפול בנזקים הפשוטים יותר, מה שיאפשר לתושבים שבתיהם נפגעו קל להתחיל בשיקום. אולם, בתים שנהרסו לחלוטין ידרשו טיפול ממושך בהרבה, ובמקרים של פינוי-בינוי, התהליך ייקח זמן רב יותר.

אתגרי הדיור והבנייה

רשות המיסים מציעה פתרונות דיור לטווח קצר וארוך. בעלי דירות שנפגעו יזכו לשהייה בבית מלון או לתשלום של 4,000 שקלים לפינוי עצמי (עד שבועיים). בטווח הארוך, תימצא עבורם דירה חלופית במימון קרן הפיצויים. שוכרי דירות יפונו מיד לבתי מלון או ימצאו פתרון מגורים אצל קרובים, ויקבלו גם הם תשלום של 4,000 שקלים. בטווח הארוך, המדינה תשלם את דמי השכירות עבור דירה חלופית בהתאם למאפייני הדירה שניזוקה.

לגבי תכולה שנפגעה, הפיצויים משולמים על פי תקנות ומחירון. לדוגמה, פיצוי על נזק לרהיטים ליחיד עומד על 14,565 שקלים, ולזוג או הורה יחיד על 25,187 שקלים. פיצויים ניתנים גם עבור בגדים, מכשירי חשמל, אלקטרוניקה וכלי רכב. עסקים שנפגעו יקבלו פיצוי על נזקים לציוד עסקי בהתאם לשווי השוק.

נחמה בוגין, יו"ר לשכת שמאי המקרקעין, מדגישה את חומרת המצב: "מדובר בנזק חסר תקדים. לא היה עד כה אף אירוע שמתקרב לזה, גם לא מלחמת 'חרבות ברזל'. יש כרגע בערך 25 בניינים שמיועדים להריסה, והמספרים יכולים לגדול". לדבריה, נבחן חוק חדש, "מסלול ירוק להתחדשות עירונית", שישלב את הפיצוי מהמדינה, תכנון הבנייה מחדש וביצוע הפרויקטים. האתגר העיקרי כרגע הוא הטיפול הדחוף במתן פיצוי ראשוני לאלפי משפחות שנותרו ללא קורת גג, וזירוז התהליכים התכנוניים למציאת פתרונות דיור קבועים.

מחסור בידיים עובדות מאט את קצב השיקום

רוני בריק, נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, משרטט תמונה קודרת של ענף הבנייה, שגם כך שרוי במשבר עקב מחסור בידיים עובדות מאז 7 באוקטובר. "ביקרנו בכל המקומות שנפגעו במרכז, בצפון ובדרום. יש בהם הרס גדול ונדרשת עבודה מעמיקה של תשתיות", הוא אומר. "הפגיעות קשות מאוד, במתחמים שלמים של בניינים, וכרגע בודקים אם הקונסטרוקציה של המבנים יכולה בכלל לעמוד. לפי מה שראיתי, את רוב הבניינים שנפגעו יצטרכו כנראה להרוס".

המשבר בענף הבנייה מחריף את המצב. "חומר הגלם הכי חשוב של הענף הוא העובדים הזרים. המדינה סגרה לנו כניסה של 120 אלף עובדים פלסטינים ביום אחד, מתוך 300 אלף עובדים שיש באופן כללי בענף", מסביר בריק. למרות אישור כניסה של 90 אלף עובדים זרים לענף הבנייה, בפועל מדובר ב"טפטוף" של 2,000-3,000 עובדים בחודש, שאינו מדביק את הקצב הנדרש. "אם המדינה לא תתעשת עכשיו, ולא תכניס לפה 30-40 אלף עובדים זרים לפחות תוך חודשיים, לא יהיה עם מי לעבוד והשיקום של הבניינים שנהרסו ייקח שנים רבות".

בריק מעריך שפרויקט פינוי-בינוי רגיל לוקח בין חמש לשמונה שנים. אך אם כל הגורמים הממשלתיים והמקומיים יפעלו במשותף ובמהירות, ייתכן שתוך ארבע שנים יוכלו הדיירים לחזור לדירותיהם.