ביוני אשתקד, התנהל אחד המבצעים הדרמטיים והרגישים ביותר של מערכת הביטחון – "מבצע ארנון" לחילוץ ארבעת החטופים הישראליים: נועה ארגמני, שלומי זיו, אנדריי קוזלוב ואלמוג מאיר ז'אן מרצועת עזה. ההצלחה הייתה תלויה בין היתר במידור קפדני והפתעה מוחלטת – כל דליפת מידע הייתה עלולה להוביל לכישלון חרוץ.
אולם שעות ספורות בלבד לפני תחילת המבצע, גילו גורמי ביטחון פרטים מסווגים על מהלכו בקבוצת טלגרם קטנה. למרבה המזל, אף אחד מהמעורבים בחמאס לא נחשף לדברים, וגם בישראל הקבוצה נותרה שולית. המבצע יצא לדרך בהצלחה – אך הרגישות הביטחונית והשלכות ההדלפה לא נעלמו מעיני השב"כ.
חקירה מיידית נפתחה, ובמהלכה נחשף כי עובדת שב"כ העבירה לכאורה מידע רגיש על המבצע לאחיה ולגיסתה. המידע המשיך להתגלגל לגורם שלישי, שהפיץ אותו לבסוף בקבוצת טלגרם. העובדת נעצרה מיד לאחר גילוי המידע, ונמנעה מלפגוש את קרוביה במשך ארבעה ימים. לאחר חודש וחצי הוגש נגדה כתב אישום חמור במיוחד בגין הדלפת מידע ביטחוני מסווג.
כיום, כעשרה חודשים לאחר האירוע, העובדת שוהה במעצר בית, ומשפטה מתנהל בימים אלו. מערכת הביטחון רואה במקרה זה תמרור אזהרה חד ומשמעותי לנוכח הרגישות העצומה של מידע ביטחוני והפוטנציאל ההרסני של דליפה, גם אם מתוך תמימות.
