מערכת היחסים של ליאור וספיר נרקיס הייתה פומבית כבר מתחילתה, ופומבית אפילו יותר בסיומה. בשנים האחרונות הדפו השניים שמועות אין-ספור, נפרדו, הכריזו שהם מתגרשים, חזרו, נפרדו שוב, ולפני שנה בדיוק התגרשו.
"בדיעבד אני שמח שבסופו של תהליך נפרדנו, כי זה באמת לא התאים", ליאור נרקיס אומר היום. "כבני זוג, ספיר לא התאימה לי ואני לא התאמתי לה. לא חלמתי שאני אכאב את הפירוק של הבית והפרידה בצורה כזאת, נכנסתי למקום מאוד חשוך ועצוב. חייתי בתל אביב, זה הרחיק אותי מהילדים והיה לי מאוד קשה, הייתי במיטה איזה שנתיים. גירושים זה חתיכת טראומה. זו הטראומה הכי גדולה שלי".
"היה לי קשה לראות את ההמשך. הרמתי ידיים, כבר רציתי לוותר על החיים. האנשים שסביבי לא ויתרו עליי, המנהל שלי פשוט דאג להקים אותי על הרגליים. בסוף הבנתי את הטעות שעשיתי כשעברתי לתל אביב, וחזרתי ליהוד, לגור קרוב לילדים. התחברתי אליהם מחדש וזה כבר 90% הקלה מהמקום שהייתי בו. הילדים שלי הם מאור עיניי והמרחק מהם היה הצער הכי גדול. אז כשחזרתי הנה לפני שנה, הכל התחיל להיות מואר יותר".
חיפשתי דירה זמנית. כל הזמן חשבתי שעוד רגע זה גם מסתדר ביני לבין ספיר".
"הפסיכולוגית שלי, הייתי אצלה באחת הפגישות ואמרתי לה שלקחו לי הכל, והיא אמרה לי משהו שאני לא אשכח לעולם, 'אולי לקחו לך את הכל, אבל לא לקחו לך את הקול'. היום אני מבין שיש פה פרידה וממשיכים הלאה. הילדים שלי יהיו איתי לנצח ואני בונה את עצמי מחדש. האלבום הזה ריפא אותי".
"על הכל. לאט-לאט שחררתי את ספיר כי הבנו שזה לא ילך והשלמתי עם זה. באהבה ואיחולי הצלחה, שחררתי. וגם זה היה לי קשה רצח. היא הייתה ציפור נפשי, גדלנו ביחד. הטראומה הגדולה זה פירוק המשפחה. ההורים שלי בני 80 ועדיין ביחד ובטוב, גם אני רציתי להגיע לשם. אני מאמין במונוגמיה. הייתי שמח אם הייתה לי מערכת יחסים טובה. אני בא להתאהב".
"הילדים לקחו את זה מאוד קשה, אני הייתי מתקשר לכתבים ומתחנן. אבל אני גם מבין את העבודה של העיתונאים. זה חלק ממה שאני עושה. אבל את יודעת מה הכי קשה? כשכותבים עליי דברים לא נכונים. נגיד, כשאני אומר שאני לא בזוגיות ואף אחד לא מקשיב. גם החיטוט בעניינים האישיים ביני לבין גרושתי לא היה נעים".
