עדינה משה, בת ה-72, שאיבדה את בעלה סעיד ז"ל שנרצח בטבח ה-7 באוקטובר, נחטפה מביתה בקיבוץ ניר עוז. החטופה המשוחררת סיפרה לדיין כיצד חוויות השבי עדיין נוכחות בחייה: "אני לא ישנה, אני נמצאת שם ומרגישה שאני נותנת הוראות לחבר'ה שלי, שכולם כבר אינם בין החיים", סיפרה משה למגישת עובדה.

החטופה, שתיארה מפגש אירוני עם מפקד חמאס במנהרות, קראה לסיומה של המלחמה ולהשלמת עסקת חטופים, בלי לטפח שוב ושוב ציפיות שווא בקרב משפחותיהם. ברגע מפתיע במיוחד בראיון, משה הציגה את עמדתה הלא שגרתית לפיה טבח ה-7 באוקטובר התאפשר על רקע בגידה מבפנים: "אני כועסת גם על הצבא. אני מרגישה שיש איזשהו מישהו, ואני אומרת את זה קבל עם ועדה, שיש פה בגידה של איזה קודקוד ראשי או משהו כי אני לא יכולה להבין את זה אחרת".

דיין, שבחרה שלא להרחיב את הדיון בנושא, השיבה: "אני חושבת שאפשר להבין את זה בכל מיני דרכים אחרות אבל אני לא בטח לא אתווכח עם ההרגשה שלך".

"אני חיה שם 54 שנים בקיבוץ ניר עוז", הסבירה משה את החשד שפיתחה, "מאז 'עופרת יצוקה' לא הייתה סיטואציה שלא היו שם משמרות של חיילים. שבתות וחגים ויום כיפור, תמיד היו שם סיורים של חיילים 7/24. באותו יום אני חשבתי שמא הם רצחו את כל החיילים בדרך, אבל לא ראיתי גוויות".