החל ממחר, יום שישי, תיכנס לתוקף הוראת בנק ישראל שמיועדת להסדיר את פעילות הבנקים בתחום המסחר בניירות ערך. ההוראה החדשה כוללת התאמה של פעילות הלקוחות לרמת הידע או הניסיון שלהם, כאשר לקוחות הבנקים שסוחרים בניירות ערך יידרשו למלא שאלון שנועד להעריך את מידת ההתאמה של פעילות במכשירים פיננסיים מורכבים.
במכשירים פיננסיים מורכבים הכוונה למכשירים כגון כתבי אופציה, איגרות חוב להמרה, אופציות זרות, קרנות גידור, קרנות נאמנות ממונפות או בחסר, ETF ממונף ובחסר, עסקאות forward ו-swap במטבע או בריבית, חוזים עתידיים, structure note וכדומה. מטרת ההנחיה היא להגן על הלקוחות מפני לקיחת סיכונים עודפים ללא הבנה מספקת של המכשירים הפיננסיים בהם הם מבקשים לסחור.
השאלון שאותו נדרשים הלקוחות למלא כולל שאלות מגוונות הנוגעות לניסיון של הלקוח במסחר במכשירים הפיננסיים המורכבים, אך גם שאלות הבנה ישירות לגבי אותם מכשירים. כך למשל, השאלון הישראלי באחד הבנקים כולל שאלות כלליות כמו מהו כתב אופציה או מהי איגרת חוב להמרה, וגם שאלות מתקדמות יותר שבהן נדרש הלקוח להוכיח הבנה מעמיקה של השימוש במכשיר.
בין השאלות הספציפיות שנכללות בשאלון ניתן למצוא שאלות כמו מה השימוש שנעשה ב-Short ETF או שאלה מורכבת יותר העוסקת בהבנת היתרונות הפוטנציאליים של החזקה באיגרת חוב להמרה כאשר מחיר המניה של המנפיק עולה באופן משמעותי. השאלות נועדו לבחון לא רק ידע תיאורטי אלא גם הבנה מעשית של הסיכונים והזדמנויות הכרוכים במכשירים הללו.
עם זאת, מה קורה אם הלקוח לא עונה על השאלון או עונה ונכשל בו. התשובות לכך, כפי שעולה מהאתרים של שני הבנקים הגדולים, שונות באופן משמעותי. בבנק הפועלים נמסר כי הפעולות לא ייחסמו וכי ללקוח רק תוצגנה התרעות לפני ביצוע פעולות במכשירים פיננסיים מורכבים. גישה זו מאפשרת ללקוח להמשיך ולסחור גם אם לא עבר את השאלון בהצלחה, תוך קבלת אזהרות מתאימות.
לעומת זאת בבנק לאומי נקטו בגישה מחמירה יותר. שם נמסר כי הבנק עשוי לאפשר זאת בכפוף למתן אזהרה על אי התאמה לפני ביצוע ההוראה, אך במוצרים מסוימים רשאי הבנק, לפי שיקול דעתו, לא לאפשר את ביצוע ההוראה. גישה זו מעניקה לבנק שיקול דעת רחב יותר בהחלטה האם לאפשר ללקוח לסחור במכשירים מורכבים או לא.
ההוראה של בנק ישראל שנכנסת לתוקף מחר פורסמה ביולי 2023 וניתן לבנקים זמן היערכות ארוך של כשנתיים. ההוראה נועדה להסדיר את הפעילות של הבנקים בתחום הברוקר דילר, הן מבחינת ההגנה על הלקוחות והן מבחינת צמצום הסיכונים התפעוליים לבנקים עצמם. הרגולציה החדשה מגיעה בעקבות מגמה עולמית של חיזוק ההגנה על משקיעים קמעונאיים.
בנוסף להנחיה הנוגעת להתאמת המכשירים הפיננסיים המורכבים, ההוראה כוללת גם הנחיות נוספות חשובות לבנקים. אלה כוללות קביעת מדיניות ברורה לביצוע עסקאות ולמניעת ניגודי עניינים, נקיטת כל האמצעים הסבירים על מנת להשיג את התוצאה המיטבית עבור הלקוחות תוך התחשבות במאפייני העסקה כגון גודל, מחיר, עלות, מהירות ביצוע, סבירות ביצוע וזירות המסחר האפשריות.
כמו כן, הבנקים נדרשים לפתח כלי ניטור ובקרה מתקדמים לאיתור פעולות חשודות או חריגות. הדרישות החדשות מטילות על הבנקים אחריות רבה יותר במעקב אחר פעילות לקוחותיהם ובהבטחת שהמסחר מתבצע באופן הוגן ובטוח.
במקביל לפעולות בנק ישראל, מקדמת רשות ניירות ערך את חוק הברוקר דילר, שנועד להסדיר את הנושא בקרב פלטפורמות הברוקראג' שאינן בנקים. דרך פלטפורמות אלה סוחר כרבע מהציבור בניירות ערך, כאשר הרוב עדיין מעדיף לסחור דרך הבנקים המסורתיים. הצעת החוק עברה לאחרונה אישור של ועדת השרים לענייני חקיקה והיא צפויה להשלים את המהלך הרגולטורי.
החקיקה החדשה, כמו גם ההנחיה של בנק ישראל, שתיהן מבוססות על הרגולציה האירופית המתקדמת ונועדו להשלים זו את זו. המטרה היא יצירת מסגרת רגולטורית אחידה ומקיפה שתגן על המשקיעים הקמעונאיים בכל הערוצים שדרכם הם בוחרים לסחור בשוק ההון. השינויים החדשים צפויים להשפיע על מאות אלפי לקוחות הבנקים בישראל שפעילים במסחר בניירות ערך.
