מאחורי הסורגים של האגפים הביטחוניים השמורים ביותר בישראל, מתנהל בשבועות האחרונים קרב מוחות שקט אך גורלי. לידי מערכת "בדלתיים סגורות" הגיעו פרטים על שיטת פעולה חדשה של האסירים הישראלים שנעצרו בפרשות הריגול החמורות לטובת איראן: "טרור של עתירות".
הנאשמים, שמכרו מידע רגיש עבור דולרים איראניים, מציפים את בתי המשפט בבקשות שנראות לכאורה הומניטריות לחלוטין: הכנסת ספרי קודש נוספים, הגדלת שעות הטיול בחצר ושינוי הסיווג ל"אסיר פלילי". אך בשירות בתי הסוהר (שב"ס) ובשירות הביטחון הכללי לא קונים את התמימות הזו. במערכת הביטחון חושדים כי הבקשות הללו הן למעשה חלק מ"פרוטוקול תקשורת" שהוכתב להם על ידי מפעיליהם האיראנים עוד לפני שנעצרו.
"כל אות יכולה להיות מסר" החשש המרכזי הוא שחפצים תמימים כמו ספרי דת או מכתבים משפטיים משמשים כפלטפורמה להעברת מסרים מקודדים (סטגנוגרפיה) החוצה מהכלא. "אנחנו יודעים שהמודיעין האיראני מצפה מהסוכנים שלו להמשיך לספק מידע גם מהכלא, או לפחות להעביר אותות חיים", מסביר גורם מודיעיני. "שינוי סיווג לאסיר פלילי הוא 'פרס' עבורם – זה אומר גישה חופשית יותר לטלפונים ופחות פיקוח על חבילות, מה שיאפשר להם להמשיך את פעילותם העוינת מתוך התא".
שב"ס מנהל מלחמת התשה משפטית כדי למנוע את ההקלות הללו, תוך הדגשה כי מדובר באסירים בעלי רמת מסוכנות לאומית גבוהה ביותר. בתי המשפט נדרשים כעת להכריע: האם מדובר בזכויות אסיר בסיסיות, או בניסיון מתוחכם של טהראן לחדור את חומות הכלא הישראלי?
